מחסירה פעימה? זו כנראה לא סיבה להלחץ

20.07.2016 / פורסם בFront page posts, רפואה


השתאות, התרגשות או פליאה של אדם עד כדי החסרת פעימה מליבו והותרתו ללא מילים יכולה להישמע כתיאור רומנטי במקרים רבים, אך מחוץ לעולם הספרות, החסרת פעימה יכולה להיות סימן לפלפיטציות – דפיקות לב. דפיקות הלב שכיחות בעיקר אצל נשים. מחקרים שונים מצביעים על רוב נשי המתלונן על הפרעות אלה, השניות בשכיחותן רק לכאבים בחזה. כשמסתכלים על האוכלוסיה הכללית, מדובר על 16% מהאוכלוסיה שמדווחים על דפיקות לב – אך אלו רק אלה שמגיעים אל הרופא. למרות שדפיקות הלב עלולות להדאיג, הן בדרך כלל לא מסוכנות וברובן לא נובעות ממחלות. פלפיטציות – דופק מהיר, רפרוף בבית החזה, או החסרת פעימה יכולות להיגרם כתוצאה ממצבי לחץ, רגישות או כתופעות לוואי של תרופות מסוימות. לעיתים רחוקות הן יכולות להעיד על מצב רציני יותר של הלב, כמו אי-סדירות של קצב הלב הדורש טיפול.


איך יודעים שזו לא סתם התרגשות?

פלפיטציות יכולות לגרום לך להרגיש שאת מחסירה פעימה, תחושת רפרוף בבית החזה, שהלב דופק מהר מדי וכאילו הלב שואב יותר מהרגיל. מלבד בית החזה, הדפיקות לפעמים מורגשות גם בגרון ובצוואר ויכולות להופיע בפעילות אך גם במנוחה.

מתי לקחת את דפיקות הלב ברצינות?

בדרך כלל, דפיקות לב הן לא מצב הדורש טיפול רפואי,אבל אם הן מתרחשות ללא הסבר סביבתי, כגון פעילות גופנית או לחץ נפשי, כדאי לעבור בירור. במידה ויש לך היסטוריה של מחלות לב או דפיקות תכופות וסחרחורת, או במידה והן מלוות בכאבים בחזה, עילפון, קוצר נשימה חמור או סחרחורת חמורה – אל תקחי סיכון.

מהו ההסבר להדפיקות?

לרוב הפלפיטציות באות מפעימות יתר בודדות שמקורן בעליה (התא העליון של הלב) או בחדר (התא התחתון של הלב) וחלק מהגורמים הנפוצים לכך הם פעילות גופנית מאומצת, צריכת קפאין וניקוטין, חום, שינויים הורמונליים הקשורים במחזור, בהריון ובגיל המעבר, ושימוש בתרופות (למשל תרופות נגד התקררות או אלרגיה). אצל אנשים מסויימים פלפיטציות יכולות להגרם כתוצאה מבעיות בבלוטת התריס או אנמיה, או כסימן למחלת לב קיימת. ל- 35% מהאוכלוסיה יש וריאציות אנטומיות עם מסלולי חשמל נוספים בלב, העלולים לגרום לדפיקות לב מהירות במקרים מסויימים, אשר בדרך כלל מופעלים על ידי פעימה נוספת שיגרתית . כאשר אפיזודות אלה מתרחשות בתכיפות גבוהה, זה יכול להשפיע על איכות החיים, ואפשר לשקול אבלציה- הליך שבו מזהים את הרקמה הנוספת בלב שגורמת לדופק המהיר ומסירים אותה בזהירות. אנשים אחרים עשויים לחוות התקפים קצרים של פרפור פרוזדורים או להיות בעלי הפרעות גנטיות שונות שגורמות להם לקצב לב לא סדיר.
לעיתים לא תימצא סיבה הגורמת לפלפיטציות שלך ובדיקת א.ק.ג לא תמיד תראה שינוי בקצב הלב.

מה הבירור שתתבקשי לעשות?

• א.ק.ג – בדיקה לא פולשנית המבוצעת ע"י טכנאי/ת שבה יחברו אותך באמצעו אלקטרודות באיזור הגפיים ובבית החזה למכשיר הרושם את הפעילות החשמלית שיוצרת את דופק הלב. בדיקה זו יכולה לאתר דופק לא סדיר ומבנה היכול לגרום לפלפיטציות. הבדיקה יכולה להתבצע במנוחה, או תוך כדי פעילות גופנית (בדיקת מאמץ).
• בדיקת הולטר – הולטר הוא מכשיר נייד קטן שניתן לחבר אל הבגד שמנטר את קצב הלב, באמצעות א.ק.ג ממושך ל-24 שעות. ניטור באמצעות מכשיר הולטר משמש לאיתור פלפיטציות שלא אותרו בבדיקת א.ק.ג רגילה. אם דפיקות הלב קורים כל יום או כמעט כל יום, ניתן לתפוס ולאבחן אותם בהולטר.
• קרדיו-ביפר – אם דפיקות הלב קורות רק כמה פעמים בחודש, הרופא/ה יכול/ה להמליץ על בדיקה באמצעות שימוש במכשיר שניתן להקליט בו אירועים של פלפיטציות ע"י לחיצה על כפתור, כאשר את מרגישה פלפיטציות. ניתן לקבל מכשיר כזה לתקופה ממושכת של חודש, או יותר (תמורת התחייבות מקופת חולים).
• בדיקת אקו – בדיקה לא פולשנית הכוללת אולטרא-סאונד של בית החזה המדגימה את מבנה הלב ותפקודו, גלי האולטרא-סאונד מעבירים את התהודה של הלב בעזרת מכשיר הנקרא מתמר שמוחזק מחוץ לגופך ויוצר הדמיה של הלב על המסך. בנוכחות תפקוד לב תקין, רוב הזמן דפיקות הלב אינם מנבאים סיכון יתר.

אז מה עושים?

הרופא ישלול מחלת רקע הגורמת להפרעות קצב וימליץ על טיפול לפי סוג ההפרעה, לפעמים לאחר יעוץ עם קרדיולוג המתמחה בטיפול בהפרעות קצב בלב (אלקטרופיזיולוגיה).
ברוב הפעמים, אם כבר נקבע שהלב שלך תקין והפלפיטציות אינן מסוכנות, קל יותר ללמוד כיצד לשלוט ולהתמודד עם הסימפטומים מאשר לקחת תרופות שיתכן ויגרמו לתופעות לוואי.
בהפרעות קצב מסוימות, טיפול תרופתי כן יכול למנוע או להפחית אירועים, ולפעמים חוסר איכות חיים דורש טיפול פולשני ואבלציה של ההפרעה.
מה לעשות אם לא מצאו הסבר קרדיאלי לדפיקות הלב או ששיקול הדעת ממליץ שטיפול תרופתי הוא לא רצוי?
תבדקי אם את צורכת משהו היכול להחמיר את המצב. צריכה של קפאין מקפה, תה או משקאות אנרגיה, ניקוטין, תרופות הצטננות ושימוש בסמים ממריצים עלולה להאיץ את הדופק ואת אי סדירותו. הורדת לחץ וחרדה ע"י שימוש בטכניקות הרפיה כמו מדיטציה, יוגה, ופעילות גופנית סדירה עוזרים להתמודדות עם מצבי לחץ ודפיקות לב.
לכמעט כל אחת מאיתנו יש דפיקות לב במשך חייה – אך אם את מרגישה שמדובר במשהו חריג או אם זה מפריע לך, לכי להבדק.

נכתב על-ידי אורה לוי, אחות ראשית, מנהלת המרפאה

מתויג ב: , ,

כתיבת תגובה

TOP