הטוב, הרע והנמוך

מה בעצם ההבדל בין כולסטרול טוב לכולסטרול רע? כיצד הסטטינים מורידים את רמת הכולסטרול? מי צריך ליטול סטטינים ולמה אסור ליטול אותם עם אשכוליות? כל מה שרציתם לדעת על קבוצות התרופות הפופולארית בעולם למלחמה בשומנים בדם

הכולסטרול, וליתר דיוק הכולסטרול ה"רע", הוא אחד מאויביו הגדולים של האדם.  רמות גבוהות ממנו בדמנו עלולות ליצור משקעים בעורקים ואף לגרום להתקף לב או שבץ מוחי. לכן, חשוב להוריד את רמות הכולסטרול לערכים הרצויים ובכך להפחית את הסכנה לעבור אירוע לבבי או אירוע מוחי.

אבל מהו בעצם הכולסטרול ומה ההבדל בין זה הטוב לבין הרע? הכולסטרול הוא חומר שומני הנמצא בכל תא בגוף ובדם. הגוף מייצר כולסטרול בעיקר בכבד וגם סופג את הכולסטרול בהתאם לתזונה שלנו.

בעוד שהכולסטרול ה"טוב", הנקרא HDL, אוסף את הכולסטרול מהגוף ומחזיר אותו לכבד – הכולסטרול ה"רע", LDL , הוא זה שאחראי לפיזור הכולסטרול בגוף. יש גם שחקן שלישי בסיפור הזה, אף הוא לא סימפטי במיוחד: טריגליצרידים – סוג אחר של שומנים בדם, שעלולים לגרום להתקשות והתעבות העורקים, ולכן יש להקפיד גם על רמות תקינות שלהם.

לא תמיד אנחנו "אשמים" בכולסטרול. נכון שאחת הסיבות לכולסטרול גבוה היא תזונה עתירת שומנים (למשל, אכילה מרובה של מוצרים מן החי), אבל לעיתים האשמה היא בגנטיקה שלנו: חלקנו פשוט קיבל את הכולסטרול הגבוה בירושה.

תזונה נכונה ופעילות גופנית עשויות להוריד את רמת הכולסטרול, אבל לא תמיד הן מספקות.  כאן נכנסות לתמונה התרופות להורדת הכולסטרול: הסטטינים, מהתרופות הנמכרות ביותר בעולם. הסטטינים מעכבים את האנזים (סוג של חלבון) שאחראי על ייצור הכולסטרול בכבד ובכך מפחיתים את רמות הייצור של הכולסטרול הרע ושל הטריגליצרידים.

מחקרים הוכיחו כי נטילת סטטינים מורידה את  הסיכון ללקות במחלות לב בשיעור שבין 20 ל-50 אחוז.

קיימים מספר סוגים של סטטינים: סימבסטטין (משווק גם בשמות סימוביל וסימבקור), אטורבסטטין (ליפיטור, ליטורבה, טוריד), רוזובסטטין (קרסטור, סטטור), פלובסטטין (לסכול) ופרבסטטין (פרבליפ).

מי צריך ליטול סטטינים? קודם כל, מי שרמות ה-LDL  שלו עולות על 190 מ"ג/ד"ל. אנשים עם היסטוריה של מחלות לב או שבץ ואנשים סוכרתיים חייבים להתחיל בטיפול להורדת רמות הכולסטרול אפילו אם רמות הכולסטרול בטווח "תקין". גם מעשנים ומי שסובלים מלחץ דם גבוה עשויים להזדקק לטיפול שיוריד את הכולסטרול לערכים עוד יותר נמוכים כדי למנוע מחלות לב.

כל תרופות הסטטינים ניתנות אך ורק באמצעות מרשם רופא, לפי תוצאות בדיקות הדם או על סמך הקריטריונים האחרים שהזכרנו. בדרך כלל, הרופאים ממליצים על טיפול בסטטינים בשילוב עם דיאטה ופעילות גופנית. נוטלי הסטטינים חייבים להיות תחת מעקב קבוע על מנת לבדוק את היעילות של התרופה וגם כדי להבחין בתופעות לוואי ולנסות למנוע אותן.

כאשר מדובר בנשים בגיל הפוריות שמתכננות להיכנס להריון, נשים בהריון או נשים מניקות, הרופא ימליץ על נטילת סטטינים רק לאחר שקילת יחס תועלת מול סיכון.

היות שהכבד מייצר חלק גדול מהכולסטרול בשעות הלילה, מומלץ ליטול סטטינים בעלי טווח פעולה קצר כמו סימבסטטין  אחרי ארוחת הערב וכמה שיותר מאוחר. לגבי סטטינים בעלי טווח פעולה ארוך כמו אטורבסטטין   או רוזובסטטין  אין משמעות לשעת הנטילה.

אסור לצרוך אשכוליות (כפרי או כמשקה) כאשר משתמשים בסימבסטטין, שכן האשכולית מונעת את פינוי התרופה מהגוף וגורמת להצטברות גבוהה של החומר בגוף, וכן לעליה בסיכוי לתופעות לוואי לא רצויות (אם את ממש לא יכולה לחיות בלי אשכוליות, תשקלי מעבר לאטורבסטטין או רוסבסטטין).

כמו לכל תרופה, גם לסטטינים עלולות להיות תופעות לוואי. בדרך כלל אלו תופעות קלות, כגון כאב ראש, בחילות, עצירות, שלשול וכאבי בטן, ולרוב הן חולפות במהלך הזמן. תופעת לוואי אפשרית נוספת באה לידי ביטוי בשרירים, והיא מתוארת  ככאב, שריפה, התכווצות, כובד או חולשה בזמן מנוחה או בזמן פעילות גופנית. תחושה זו מתרחשת בדרך כלל בין חודש לחצי שנה לאחר  תחילת השימוש בסטטינים או במקרה של העלאת המינון. לעיתים שינוי המינון, החלפת סוג הסטטינים  או הורדת מינונו תוך כדי שילוב עם תרופות אחרות להורדת כולסטרול יעזור בצמצום תופעות הלוואי הללו.

תופעות לוואי נדירות יותר הן פגיעה בכבד, המתבטאת בסימפטומים כמו עייפות, חוסר תיאבון, כאבים בבטן העליונה, שינויים בצבע השתן, העיניים או העור.

חשוב לדווח לרופא על כל תופעת לוואי, וגם לעדכן אותו במקרה שאתם מתחילים לקחת תרופה חדשה, שכן היא עלולה "להתנגש" עם הסטטינים.

לסיכום, תזונה נכונה ופעילות גופנית עשויות להוריד את רמת הכולסטרול, אבל לא תמיד הן מספקות. במקרה הצורך, סטטינים מפחיתים את רמות הייצור של הכולסטרול הרע ומורידים את הסיכון ללקות במחלות לב.

 נכתב על ידי מיאדה קרגוולי, MPH, רוקחת ורכזת קהילתית במרכז לבריאות לב האישה