מישהו הגדיל לי את הצלחת: הפסיכולוגיה של התזונה

 בספרו המרתק של חוקר הכלכלה פרופסור דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה", הוא מוכיח שלא כל הבחירות שאנשים עושים בחייהם הן רציונליות. מתברר שהוא צודק: שורת מחקרים הוכיחה שהבחירה שלנו כמה מזון לאכול היא לא תמיד רציונלית אלא מושפעת ממגוון משתנים מפתיעים, לרבות גודל המנה וגם גודל הצלחת שבה מוגש לנו המזון. אפשר לקרוא לזה הפסיכולוגיה של התזונה, ולא מדובר רק על הדחקה.

נפתח בנתון מעניין: מחקרים מראים כי גודל המנות שאנו צורכות, כמו גם גודל חבילות המזון, עלו באופן עקבי ב-30 השנים האחרונות. הצמיחה הזו בגודל המנות לא ממש מומלצת: גודלה של עוגת מאפין מצויה בארה"ב גדול פי 333% מהמלצות ארגון התזונאים האמריקאי, וגודל מנת פסטה ממוצעת גדול פי 480% מהמלצת הארגון.

אוכלים מה שרוצים או מה שצריכים?

מחקרים רבים הוכיחו את הנטייה שלנו לאכול יותר ככל שיותר מזון מוגש ונגיש לנו, ללא קשר לשאלה עד כמה אנחנו רעבים או זקוקים למזון.

במחקר אחד הגישו לנחקרים מנות פסטה בגודל שונה. החוקרים מצאו כי ככל שהמנה הייתה גדולה יותר, כך גדלה כמות המזון שנצרכה: 30% יותר קלוריות נצרכו כשהוגשה המנה הגדולה לעומת המנה הקטנה. חשוב לציין כי לא נמצאו שינויים בתחושות הרעב והשובע בצריכת הארוחות השונות, וכי מרבית הנחקרים אפילו לא שמו לב לשינויים בגודל המנות.

הדבר נכון גם לגבי חטיפים ונשנושים: ככל שגודל המנה המוגשת גדול יותר – כך נאכל יותר, אך עם זאת, לא נקטין את צריכת המזון בארוחה הבאה. יותר מכך: גם כאשר מוגש אוכל לא מפתה במיוחד, כמו פופקורן יבש בן שבועיים, עדיין יש עלייה בצריכה עם עלייה בגודל המנה.

יש לנו גם נטייה לשים יותר אוכל על הצלחת כאשר הצלחת שלנו גדולה יותר. במחקר שנערך לאחרונה, מומחים בתזונה התבקשו להגיש לעצמם מנת גלידה, לאחר שחילקו לחלקם קערות גדולות ולחלקם קערות קטנות. בקערות הגדולות נמצא 31% יותר גלידה מאשר בקערות הקטנות. שימוש בכפות הגשה גדולות יותר הפיקו 14.5% יותר גלידה מכפות קטנות. הוסיפו לכל המחקרים האלה את הנתון הבא ותבינו למה המצב מדאיג: גם גודל הצלחות שלנו עולה בהתמדה- בשנת 1980 גודלה של צלחת ממוצעת היה בקוטר 25 ס"מ, ואילו כיום גדלה הצלחת ל-30 ס"מ.

כמה זה עולה לנו במשקל?

מחקר נוסף בדק באופן יותר ספציפי: כמה זה עולה לנו? כלומר: כמה קלוריות, או ק"ג, אנחנו מוסיפות כאשר אנחנו מגדילות את גודל המנה? זה כמובן תלוי בערך הקלורי של המנה ובכמה אנו מגדילות אותה. במחקר המדובר הגדילו את המנות ב-35% למשך שבועיים, וכתוצאה מכך עלו הנחקרים ב-2.3 ק"ג. בשבועיים. חִשבו מה היה קורה לאחר חודשיים.

גודל המנה משפיע לא רק על כמה אנחנו אוכלות, אלא גם על איך אנחנו אוכלות. נמצא שככל שהמנה גדולה יותר, כך גודל ה"ביס" גדול יותר. הדבר נכון גם עבור משקאות. יותר מכך – גם אם נאכל את אותה כמות מזון כאשר מוגשת לנו מנה גדולה יותר, עדיין ניקח ביסים גדולים יותר ונצרוך את אותה כמות מזון בפחות ביסים.

אוכלים עם העיניים

ידוע שאנחנו אוכלות עם העיניים, ובמקרה זה – אוכלות כמעט כל מה שאנחנו רואות. חוש הראייה חשוב מאוד לשליטה על מה וכמה אנו אוכלות. אנו נאכל כמות גדולה יותר של אוכל כאשר כלי ההגשה נמצא על השולחן מאשר אם נשאיר אותו על השיש. כאשר כלי ההגשה לא היה על השולחן, נשים צרכו 20% פחות קלוריות, וגברים 29% פחות קלוריות.

הונאת הקלוריות

אז מה אנחנו עושות כדי בכל זאת לצרוך פחות קלוריות?

נכון, אנחנו קונות מזון דל שומן. ההיגיון אומר: פחות שומן = פחות קלוריות = פחות ק"ג עודפים. האומנם? מסתבר שכשאנחנו אוכלות מזון דל קלוריות, אנחנו מרגישות נוח  יותר לאכול יותר. הרי זה דל קלוריות, אז למה לא  לאכול חופשי? בסופו של דבר אנחנו אוכלות כמות גדולה יותר מאשר שהיינו אוכלות מהמוצר הרגיל, ולעתים אף צורכות יותר קלוריות. ניסוי שהוכיח זאת העמיד על שולחן שתי צנצנות M&Ms, שעל אחת מהן כתוב "דל שומן". נמצא כי הנחקרים אכלו 28.4% יותר מהצנצנת דלת השומן, וצרכו 244 קלוריות במקום 190.

בניסוי דומה, חילקו לאנשים גרנולה רגילה וגרנולה דלת שומן בשני זמנים שונים. נמצא כי האנשים נשנשו יותר מהגרנולה דלת השומן, ליתר דיוק – 249 קלוריות, לעומת 165 קלוריות מהגרנולה הרגילה.

הונאת הגודל

חבילות גדולות, כמה חבילות עטופות יחד או מבצעי 1+1, תמיד ימשכו אותנו בשל החיסכון. זה הרי משתלם יותר. עם זאת, גם כאן, כמה מפתיע, אנחנו נאכל יותר ככל שגודל החבילה גדול יותר. בלי לשים לב וללא מאמץ אנחנו נחסל חבילת במבה שלמה – בין אם היא גדולה או קטנה. אם יש לנו בקבוק גדול של שמן – נפנק בקצת יותר שמן, 23% יותר על פי אחד המחקרים, אפילו בלי לשים לב. מחקר שבחן את העניין גילה שאנשים צרכו 29% יותר פסטה כשזו נקנתה בחבילה גדולה, 110% יותר מיץ, ו-92% יותר עוגיות.

אז איך נלחמים בפסיכולוגיה של עצמנו?

שורת המחקרים הזו שופכת אור על מה שמתחולל לנו בראש בקשר לאוכל, וניתן להסיק כמה מסקנות ברורות:

• הגישו את האוכל על צלחות קטנות יותר.

• את הירקות הגישו במנות גדולות דווקא כדי לעודד את צריכתם.

• דאגו לכלי ולכפות הגשה קטנים יותר.

• את כלי ההגשה השאירו במטבח ולא זמינים על השולחן.

• חבילות גדולות לא משתלמות קלורית: קנו חבילות קטנות.

• מזון דל שומן הוא טוב אך יש לזכור את הנטייה לצרוך ממנו יותר.

• כשאתן אוכלות בחוץ במקומות שבהם מגישים מנות גדולות במיוחד, נסו להתחלק במנה עם השותף לארוחה, או לחילופין לקחת חצי מהמנה הביתה וליהנות ממנה למחרת. בנוסף, בקשו לוותר על הלחם בהתחלה. בדרך כלל הוא מיותר.

לסיכום, נסו לשים לב להרגלי האכילה שלכן, והכירו את ההונאות השונות הגורמות לכן לאכול יותר שלא לצורך. כך נוכל לאכול בצורה יותר רציונלית ומודעת, ולשלוט על מה (וכמה) נכנס לנו לצלחת.

קרן גרינברג, MPH, מנהלת פרוייקטים בקהילה