מה לעשות כשיש אובך? לשמור על הלב
ב-8 בספטמבר 2015 מדד השירות המטאורולוגי את רמות האובך הגבוהות ביותר שאי פעם נמדדו בישראל.
באותו היום, ב-10 שעות בלבד, בין השעות 6:00 ועד השעה 16:00, צוותי מד"א העניקו טיפול רפואי ליותר מ-255 בני אדם שנפגעו מהאובך: למעלה מ-145 בני אדם שסבלו מקוצר נשימה ומהתקפי אסטמה, למעלה מ-30 בני אדם שהתעלפו ולמעלה מ-80 בני אדם שסבלו מהחמרה של מחלות לב. מספרים אלו אינם כוללים את מאות האנשים הנוספים מכל הגילאים אשר הגיעו לחדרי המיון ברחבי הארץ בכוחות עצמם.
מהו אובך?
סופות אבק מתרחשות כאשר רוח חזקה מעיפה חול ואבק ממשטחים יבשים. החלקיקים הקטנים של האבק והחול מתנתקים מהקרקע ומתחילים לנוע יחד עם הרוח ויוצרים ענני אבק באוויר. זהו האובך.
חלקיקי האבק שונים בגודלם. חלקיקים אשר גודלם הנו פחות מ-10 מיקרון (PM10) מנוטרים על ידי רשויות זיהום האוויר, כאשר תשומת לב מיוחדת ניתנת לחלקיקים קטנים – פחות מ2.5 מיקרון (PM2.5), הנחשבים מסוכנים יותר לבריאות. החלקיקים הקטנים חודרים לריאות וגורמים שם לתגובה דלקתית. חשיפה לרמה גבוהה של חלקיקים אלה נקשרה לעלייה בתמותה עקב מחלות לב, בעיות נשימה וסרטן ריאות.
חלקיקים קטנים יותר – בגודל של פחות מ 1 מיקרון (PM1) נחשבים לרעילים אף יותר. החלקיקים הקטנטנים מצליחים לחדור אל תוך רקמת הריאות ולהישאר שם תוך יצירת דלקת כרונית. הם אף עלולים לחדור ישירות אל זרם הדם.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שיותר מ- 800,000 אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מהשפעות זיהום האוויר, הממוצב כגורם ה-13 לתמותה בעולם.
מה עושים לנו חלקיקי האובך?
החלקיקים הגסים האופייניים לאובך, נחשבים בדרך כלל פחות רעילים מהחלקיקים הקטנים האופייניים לגזי פליטה, אך למרות זאת, לחלקיקים הגסים יש השפעה גדולה יותר בפועל על מספר האשפוזים.
גם החלקיקים הגסים, ברמות חשיפה גבוהות, גורמים לתגובה דלקתית בריאות, ולעתים אף בכל הגוף. תגובה דלקתית קיצונית עלולה לגרום נזק לרקמת הריאה, ולאפשר לחלקיקים אלה, על אף שהינם גדולים יחסית, להיספג אל זרם הדם. תופעה זו עלולה להוביל לפגיעה בכלי הדם ולנטייה מוגברת לקרישת הדם, שני מצבים העלולים לגרום למחלות לב.
מחקרים שנעשו באסיה, אוסטרליה וישראל הראו כי ישנו גידול במספר האשפוזים בזמן סופות אבק בשל מחלות ריאה, אסתמה, דלקת ריאות, מחלות לב ושבץ.
אז מה לעשות כשיש אובך?
מה הן ההמלצות במקרים של זיהום אוויר גבוה כמו בימי אובך?
כלל האוכלוסייה: מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת ממושכת בחוץ. לדוגמא: להימנע מריצות, משחקי כדור למיניהם (כדורגל, כדורסל, טניס ואחרים), רכיבה מאומצת על אופניים, הליכה מאומצת או הליכה ממושכת בעלייה. הסיבה לכך היא שעיסוק בפעילות גופנית נמרצת בתוך זיהום אויר כבד, לא רק מכניסה לגוף כמויות גדולות יותר של אוויר, אלא גם גורמת לנשימה תכופה יותר דרך הפה, דבר המאפשר לחלקיקי האבק והחול לעקוף את המסננים הטבעיים הקיימים באף, המגנים עלינו מפני שאיפת חומר חלקיקי. אחד המחקרים אף הראה שחלקיקים הקטנים מ- 1 מיקרון נקלטים בריאות פי 5 יותר לאחר מאמץ בינוני בהשוואה למצב של מנוחה.
חולי לב וריאות, קשישים, ילדים ונשים בהריון: מומלץ להימנע מפעילות גופנית נמרצת, ובנוסף משהייה ממושכת בחוץ, שלא לצורך. לדוגמא: מומלץ לא לצאת לטיול רגלי בחוץ ולקניות בשווקים פתוחים. יחד עם זאת, אפשר ללכת לעבודה, לבית הספר, למועדון החברים ולקופות החולים.
באופן אירוני, דווקא אוכלוסיות שהפעילות הגופנית חשובה להן במיוחד, כמו חולי לב וריאות, הנן בעלות סיכוי גבוה יותר להינזק מביצוע פעילות גופנית בסביבה מזוהמת כמו בימי אובך. בכל מצב של ספק יש להתייעץ עם הרופא המטפל שימצא את האיזון הנכון עבור כל מטופל.
למה ילדים בריאים נמצאים בקבוצת הסיכון של שאיפת חלקיקים מזוהמים? ממספר סיבות: ראשית, כיוון שבדרך כלל הם פעילים יותר בחוץ מאשר המבוגרים; שנית, הם נושמים יותר אוויר לכל קילו ממשקל גופם כך שהחשיפה שלהם למזהמים גדולה משל מבוגרים; ולבסוף, הריאות שלהם עדיין מתפתחות.
ומה לעשות כשאנחנו בתוך הבית?
כדאי לבודד את הבית ככל שניתן מזרימת אוויר חיצוני. הגפת חלונות ודלתות מרפסת, למשל, יכולה להפחית את חדירת החלקיקים המזוהמים אל הבית. שימוש במזגן בעל מסנן או שימוש במזגן במצב סירקולציה פנימית בלבד, יכולים להפחית בעד 50% את חדירת האוויר המזוהם הביתה.
שימו לב: אם אתם בבית בחלונות מוגפים, הימנעו משימוש במזהמי אוויר שיש לכם בתוך הבית, כמו שואב אבק, תכשירי ניקוי וריסוס למיניהם וכדומה. ועל הסכנות שבעישון בבית כבר אין צורך להכביר מילים, נכון?
והכי חשוב: אם אתם מרגישים קושי בנשימה, חווים כאבים בחזה, או מרגישים אחד מהתסמינים האחרים של התקף לב – אל תאשימו רק את האובך או החזאי. פנו מייד לקבלת ייעוץ רפואי.