שאלות נפוצות

מחלות לב וכלי דם הם הגורמים המובילים בעולם למוות בקרב נשים. למרות שבמשך שנים מחלות אלו יוחסו בעיקר לגברים, אחת מכל שתי נשים תסבול ממחלות לב במהלך חייה, ואחת מתוך שלוש נשים עשויה למות מהן. בתקופה האחרונה חלה כאמור התקדמות משמעותית במניעה ובטיפול במחלות לב, אך ההישגים עדיין פחותים בנשים בהשוואה לגברים. גם בקרב נשים צעירות גדלה בשנים האחרונות שכיחות התמותה הקרדיווסקולרית, ככל הנראה עקב עישון והשמנת יתר. התחזיות לעתיד צופות המשך עלייה בשכיחות מחלות לב כליליות, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, לאור הזדקנות האוכלוסייה ומגיפות של השמנת יתר, סוכרת ושכיחות העישון.

לאורח חיים בריא יש אם כן חלק חשוב בירידה המתמדת בשכיחות של מחלות הלב בעולם המערבי. מעניין לציין כי שמונים אחוז מקרב האנשים מתחת לגיל 50 שלקו בהתקף לב הם מעשנים כבדים, לפיכך הפסקת עישון מהווה תרומה חשובה לירידה בתחלואה.

בסקר ארצי נמצא כי מספר הגברים שאושפזו בשנים האחרונות בבתי חולים בישראל בגין התקף לב גבוה בהרבה ממספר הנשים, וכן כי קיים שוני מגדרי בסימפטומים של ההתקפים. בנוסף נמצא כי זמן הקריאה לעזרה של גברים קצר יותר מזה של נשים. הנתונים הללו מצביעים על מודעות נמוכה לסכנות של מחלות והתקפי לב בקרב נשים בהשוואה לגברים. המודעות הנמוכה הינה בין השאר פועל יוצא של חוסר הכרות הציבור, כמו גם של צוותים רפואיים, של הסימפטומים הייחודים של מחלת לב כלילית חסימתית בקרב נשים. חשוב לציין כי קיימים הבדלים גדולים בהתפתחות המחלה וביטוייה (הסימפטומים) בקרב נשים וגברים: בניגוד לכאבים הטיפוסיים בחזה, המדווחים על ידי גברים רבים הסובלים מהתקף לב, נשים מדווחות בדרך כלל על עייפות, קוצר נשימה, כאבים בלסתות, ואי נוחות כללית בפלג הגוף העליון. בשל תגובתיות לא תקינה של העורקים הכליליים הראשיים ופעילות לא תקינה של כלי הדם הקטנים, גם בדיקות אבחון מסורתיות המתמקדות בזיהוי מחלה כלילית חסימתית יעילות פחות בקרב נשים מאשר בגברים.

הסימנים שונים מאלה שמאפיינים התקף לב אצל גברים ויכולים לכלול אחד או יותר ממגוון תסמינים המפורטים במלואם כאן. פעולה מהירה מצילה חיים!

כאשר מודדים לחץ דם מתקבלים שני ערכים: ערך גבוה וערך נמוך. הערך הראשון  נקרא לחץ הדם הסיסטולי, זהו הלחץ שנוצר בזמן התכווצות חדרי הלב. הערך השני (הנמוך יותר) נקרא לחץ הדם הדיאסטולי, והוא קיים בזמן הרפיית חדרי הלב.

לפי המוסכמות של האיגודים הבינלאומיים, לחץ דם תקין מוגדר 120/80. לחץ דם גבוה מוגדר כ 140/90 או למעלה מזה, ומה שביניהם מוגדר "נורמאלי-גבוה". כאשר מדברים על איזון לחץ הדם, מנסים להביא את המטופל ללחץ דם נמוך מ- 140/90.

כאן תוכלי ללמוד על משמעות המספרים ולחץ הדם המומלץ.

ערכי רמת הכולסטרול בדם מופיעים בתוצאות בדיקת הדם בשלושה ערכים: HDL  (הכולסטרול ה”טוב”), LDL (הכולסטרול ה”רע”) וטריגליצרידים (סוג של שומן בדם). כאן תוכלי ללמוד מהם הערכים התקינים.

ההמלצה הרשמית הינה ל-150 דקות שבועיות של פעילות גופנית מתונה, או 75 דקות שבועיות של פעילות נמרצת. גם חילוק זמן הפעילות ל-10-15 דקות, פעמיים או שלוש ביום הינו בעל ערך בריאותי. עוד מידע על פעילות גופנית מומלצת תוכלי למצוא כאן.

כל הכבוד על ההחלטה. התשובה היא שמטרות גדולות משיגים באמצעות צעדים קטנים. כאן תוכלי למצוא עצות להתחלה בריאה, ותמיד אנחנו כאן בשבילך לתמיכה, סיוע וייעוץ. בהצלחה!

בתקשורת מרבים להציג קורלציות בין מחסור בויטמין D לבין כל מיני מחלות, כולל סוכרת, סרטן ומחלות לבביות. הרבה פעמים בודקים את רמת ויטמין ה- D בדם, אך מה נוכל לעשות עם התוצאה?

המומחית שלנו, פרופ' רבקה פולק עושה קצת סדר בדברים. לפי פרופ' פולק, אין מחקרים התומכים בבדיקות שגרתיות או בטיפול במחסור ויטמין D באוכלוסיה הרחבה.