קידום בריאות בקהילה: איך עושים זאת נכון?

אורח החיים המודרני יוצר עבורנו ים של אפשרויות- הטכנולוגיה חוסכת לנו זמן ומאמץ, הסופרמרקט מלא אוכל מוכן שצריך רק להכניס למיקרו, וכל מה שאנו מבקשים נמצא במרחק קליק אחד. נחמד לא? אז זהו, שלא הכל ורוד במאה ה-21.

על אף יתרונותיו הרבים, אורח החיים המודרני מתגלה כבעל פוטנציאל להיות הרסני לבריאותנו. אנו הופכים יותר ויותר יושבניים- דהיינו, מבלים את רוב זמננו בישיבה. אנו מבצעים פחות פעילות גופנית, לא מקפידים על מזון טרי ומגוון ולא שמים לב מה אנו מכניסים לגופנו. אנו מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול, מזהמים יותר. כתוצאה ישירה- ישנה עלייה מתמדת באחוז המחלות שאינן מדבקות באוכלוסייה, כאשר בראשן מחלות לב וסרטן, כמו גם סוכרת ושבץ.

אז מה עושים? האם נגזר עלינו לחלות? באופן מפתיע, או שלא, מצב זה אינו בלתי נמנע. בואו נסתכל רגע על גורמי הסיכון למחלות לב, גורם המוות העיקרי בקרב נשים בעולם. ברשימת גורמי הסיכון נמצאים יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם ועישון. שמתם לב למשהו מעניין ברשימה הזו? בכל גורמי הסיכון האלה ניתן לשלוט, להוריד או למנוע.  לסקפטיים בינינו, הנה המספרים : על ידי אימוץ מספר שינויים בהרגלי הבריאות ובאורח חיינו, אנו יכולים למנוע עד 80% מחלות לב בטרם עת (premature), 80% שבץ בטרם עת, 80% סוכרת type II, ו-40% של מקרי סרטן. נשמע פשוט לא? כולנו יודעים מה אנו צריכים לעשות- לאכול יותר פירות וירקות, לעסוק בפעילות גופנית, להפסיק לעשן… אבל כפי שכולנו יודעים- ידע לא תמיד מהווה מניע להתנהגות רציונאלית ואינו מספיק בכדי לגרום לנו לבצע את השינויים הנדרשים בחיינו. תמיד יש תירוצים- בין אם זה זמן, כסף, מוטיבציה- משהו עומד בדרכנו ומונע מאיתנו לבצע את השינוי המיוחל. בעולם בריאות הציבור, ישנה עבודה רבה שנעשתה בנושא ובחנה מהי הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים לאמץ אורח חיים בריא. בתחום קידום הבריאות נעשו מחקרים רבים המספקים מודלים, תאוריות וכלים יעילים לצורך קידום בריאות הקהילה. התערבויות רבות נעשו בקהילות שונות והוכיחו כי אם עושים זאת נכון- ניתן לשנות את הרגלי הבריאות של התושבים. אז נשאל שוב- מה עושים? וכיצד?

ראשית, נגדיר מהי בריאות– על פי ארגון הבריאות העולמי, בריאות מוגדרת כמצב של רווחה פיסית, נפשית, חברתית, ורוחנית. קידום בריאות הינו תהליך המאפשר לאנשים להגדיל את השליטה על הגורמים המשפיעים על הבריאות שלהם, ועל ידי כך לשפר את בריאותם. גורמים אלו, הנקראים גם דטרמיננטים של בריאות, הינם רבים ואינטראקטיביים, והינם כוללים פעולות אישיות- כגון עישון, תזונה, ופעילות גופנית, אך לא רק! על הבריאות משפיעים גם גורמים סוציו דמוגרפיים, כגון- חינוך, מצב סוציו-אקונומי, ושירותי בריאות, כמו גם גורמים סביבתיים, תרבותיים, ופוליטיים. על כן, כאשר אנו מדברים על קידום בריאות, עלינו להתייחס לכל הגורמים המרכיבים ומשפיעים על הבריאות.

המודל האקולוגי של קידום בריאות מתאר את רמות ההשפעה השונות המשפיעות על בריאותנו. אינדיבידואל מושפע ממספר רמות השפעה הכוללות את הסקטור הפרטי והציבורי. קיימת אינטראקציה בתוך ובין רמות ההשפעה, כך לדוגמא המדיניות הציבורית יכולה להשפיע על הקהילה והסביבה ולהיפך, כאשר לקהילה ולסביבה השפעה על אורח חייו ופעילויות הפנאי של האינדיבידואל. אם כך, בעת תכנון התערבות קהילתית אנו רוצים לכוון לפעול בכמה שיותר רמות השפעה על מנת שההתערבות תהיה יעילה והשפעתה על בריאותו של האינדיבידואל תהיה מרבית.

ערך נוסף אליו אנו מתייחסים בעת תכנון התערבות בקהילה, הינו שיתוף הקהילה. קידום בריאות הוא תהליך הנעשה  עם האנשים ועל ידם, ולא עליהם או  עבורם. הקהילה צריכה להיות חלק אינטגרלי בתהליך ההתערבות לכל אורכו- החל בשלב הערכת הצרכים, דרך התכנון והיישום, וכלה בהערכת התוכנית. כשאנו מדברים על 'הקהילה', אנו מתכוונים לכל המגזרים המרכיבים את הקהילה- תושבים/חברי הקהילה, מנהיגים, ארגונים, ספקי בריאות, נציגי מוסדות שונים, וכל בעל השפעה בקהילה.

יתרונות שילוב הקהילה בתהליך הינם רבים ומגוונים, וכוללים הגברת מעורבותם ואחריותם של חברי הקהילה, בניית יכולות קהילתיות והעצמת התושבים, הגדלת קבלת התוכנית על ידי הקהילה, ולקיחת בעלות על התוכנית- כל אלו יסייעו ליצור שינוי שימשך לאורך זמן, כלומר שינוי בר קיימא. בנוסף, שיתוף הקהילה בתהליך מאפשר התייחסות בזמן אמת לצרכים הייחודים של הקהילה, לתרבותה, ולרצונותיהם ואורח חייהם של חברי הקהילה.

בואו נתחיל:

תהליך העבודה שלנו תמיד מתחיל בשלב הערכת הצרכים. כאשר מתכננים התערבות, ראשית יש לבצע הערכת צרכים ראשונית על מנת לקבוע יעדים, מטרות, וקדימויות. הערכת הצרכים נועדה לאתר את הבעיות הקיימות, היקפן, השירותים הקיימים במערכת על מנת לטפל בהן כיום, ורצונות האוכלוסיה. תוכנית ההתערבות תבנה על סמך הצרכים שעלו בהערכת הצרכים, ותתן מענה לסוגיות הספציפיות של הקהילה. בנוסף, על מנת לתכנן וליישם תוכנית מעשית ובת קיימא יש צורך להעריך ולמפות את הנכסים והמשאבים הקיימים בקהילה. אין לנו צורך להתחיל מאפס, או לגייס משאבים מיותרים- אנו רוצים לנצל את התשתיות אשר כבר זמינות ולהשתמש במשאבי הקהילה הקיימים, עד כמה שניתן. תוכנית אשר מושתתת על נכסים קיימים מחזקת את הקהילה ותורמת ליצירת תוכנית מועילה ומעצימה. נכסים ומשאבים יכולים להיות תוכניות, שירותים, מוסדות, או בעלי מקצוע בקהילה, לדוגמא.

בשלב הבא, אנו מקימים ועדת היגוי אשר כוללת את כל נציגי הקהילה, מוסדות הקהילה, בעלי השפעה וכמובן התושבים. הועדה תהיה זו שתתכנן ותוביל את ההתערבות בקהילה.

ועדת ההיגוי קובעת את מטרות ההתערבות, על בסיס המידע שהתקבל בהערכת הצרכים של הקהילה. על פי המטרות שנקבעו, יתוכננו תוכניות ההתערבות. בהמשך התוכניות ייושמו בקהילה, כאמור, בהובלתה של ועדת ההיגוי הקהילתית.

התוכניות תמיד מלוות במערך של ניטור והערכה, על מנת שניתן יהיה לבחון את מידת ביצועה ואת מועילותה של התוכנית. ביצוע ההערכה נעשית במהלך ובסוף התוכנית, על מנת לאפשר שינויים ושיפורים בזמן אמת. במידה והתוכנית עומדת ביעדים- ניתן להרחיב את מעגל המשתתפים ולהעתיק את התוכנית לקהילות נוספות בעלות מאפיינים דומים. במידה והתוכנית אינה עומדת ביעדים- יש לחקור את הסיבות האפשריות לכך, ולשנות את התוכנית בהתאם.

זה באמת עובד?

בהחלט! במרכז לבריאות לב האישה אנו שמים דגש רב על קידום בריאות בקהילה מתוך הבנה שמחלות לב ניתן למנוע על ידי שינוי הרגלי בריאות ואימוץ אורח חיים בריא. אנו מפעילים פרויקטים רבים במגוון קהילות ועובדים יחד איתן לאורך כל התהליך. את הפרויקטים שלנו אנו תמיד מתחילים בשלב הערכת הצרכים- אנו מעבירים שאלונים ויושבים עם חברי הקהילה בקבוצות מיקוד על מנת לשמוע מהם מה הם הצרכים בקהילה- מה הם רוצים, מה קיים ומה חסר, ומה הם התמריצים והמחסומים העומדים בפניהם בבואם לאמץ אורח חיים בריא. בהמשך ועדת ההיגוי הקהילתית קובעת מטרות על בסיס הידע שרכשו בשלב הערכת הצרכים, ומתכננת תוכניות בהתאם.

במרכז שלנו אנו עובדים עם קהילות שונות המייצגות את מגוון האוכלוסיות והמגזרים בארץ- יש לנו פרויקטים עם שכונות ומתנ"סים שונים בירושלים, תוכנית מיוחדת במרכז לחיים עצמאיים- לאנשים עם מוגבלויות, תוכנית ייחודית בבתי ספר במגזר הערבי, ופרויקט בקהילה ובסמינר לבנות במגזר החרדי. אנו מקבלים משוב חיובי מהקהילות המשתתפות בפרויקטים השונים, וכבר קיבלנו תוצאות אמפיריות עבור חלקן המעידות על יעילותן של התוכניות, והצלחתן לשנות את הרגלי בריאות המשתתפות. הקהילות לוקחות בעלות על הפרויקט- שעוצב והוצא לפועל על ידם, ובחלק מהקהילות אף ניתן לראות יוזמות חדשות מטעמן להרחבת התוכניות.

התהליך לא תמיד פשוט ולעיתים לוקח זמן. דרוש שינוי מהותי בחשיבה- אנו רגילים "לקבל" תוכניות מוכנות, שרצות במשך שנה או שנתיים ואז דועכות. התהליך אותו אנו מציעים דורש אמנם זמן הכנה ותכנון רב יותר, אך בתמורה מבטיח תוכנית של הקהילה- למענה ובאמצעותה. אנו בונים על הטווח הארוך, זהו מרתון ולא ספרינט. והתוצאות, הן כבר מדברות בעד עצמן.

שיהיה לבריאות!

נכתב על-ידי קרן גרינברג, MPH