איזה יין בריא ללב? על הפרדוקס הצרפתי והחומר הסודי

19.04.2016 / פורסם בתזונה נכונה
יין אדום בריא ללב

היין הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית לאורך ההיסטוריה, כמשקה חגיגי ומשמח לב המשמש אף לטקסים דתיים. אולם היין שימש אף לצורכי מרפא, כאשר ההנחה הרווחת היא שהשימוש הראשון בו לצורך רפואי היה ב-2,200 לפני הספירה במצרים ובמסופוטמיה (עיראק של היום). אולם האם יין בריא ללב?

הפרדוקס הצרפתי

העניין המודרני בסגולותיו הרפואיות של היין התעורר בעיקר בשלושים השנים האחרונות, אז גילה מחקר גדול של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי התמותה ממחלות לב בצרפת נמוכה מהתמותה ממחלות אלו במדינות מתועשות אחרות. ממצא זה הפתיע את החוקרים, כיוון שהדבר מנוגד לעובדה שהצרפתים נוהגים לאכול מאכלים עתירי שומן רווי. החוקר הצרפתי סרז' רנו היטיב להגדיר את התופעה הזו בשנת 1992 כאשר כינה אותה "הפרדוקס הצרפתי". רנו  שיער שאת הפרדוקס יש להסביר בשתיית יין אדום, אשר מהווה חלק משמעותי מן התרבות הצרפתית.

בעקבות ממצאים אלו, ניסו מחקרים רבים לבחון את הקשר בין צריכת אלכוהול, בין היתר יין, למחלות לב וגורמי הסיכון להן. מחקר מפורסם אשר בחן את הרגלי הדיאטה של כ-117 אלף אחיות מצא כי צריכה מתונה של אלכוהול (עד 10 גרם ליום) מקטינה את הסיכון ליתר לחץ דם עד לכדי 16%. מעבר למינונים אלו, נמצא כי לאלכוהול השפעה מזיקה בסיכון לפתח יתר לחץ דם.

כמו כן, נמצא כי צריכת אלכוהול מתונה משפרת את הפרוגנוזה לאחר התקף לב, וכן כי היא מקטינה את התמותה ממחלות לב וכלי דם כדוגמת שבץ מוחי, כמו גם התמותה הכללית. נמצא כי התמותה הכללית קטנה עד לכדי 17% בקרב אלו אשר צרכו אלכוהול במינונים שבין 2.5-14.9 גרם ליממה, וגדלה ב-30% בקרב אלו שצרכו מינונים גבוהים של אלכוהול (יותר מ-60 גרם ליממה).

סגולותיו הרפואיות של היין נחקרו גם בישראל, בשל הרגלי הצריכה של יין אשר מיוצר מזנים מקומיים. מחקר מבוקר שנערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והפקולטה לרפואה בהדסה, ואשר פורסם ב-2015, בדק את השפעת צריכת יין מתונה בקרב 224 חולי סוכרת סוג 2. תוצאות המחקר הדגימו עלייה ברמות הכולסטרול "הטוב" (HDL) בדם, ירידה בכולסטרול "הרע" (LDL), איזון מוצלח יותר של רמות הסוכר בדם ושיפור במספר גורמי סיכון אשר מגדירים את התסמונת המטבולית שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

רסוורטרול: הרכיב הסודי של היין האדום

מחקר גדול בקרב 11,248 חולי לב מאיטליה מצא כי צריכת יין מתונה (עד 0.5 ליטרים ליום) הייתה קשורה באופן מובהק לירידה באירועי לב חוזרים ותמותה ממחלות לב בהשוואה לאלו שנמנעו משתיית יין לחלוטין. עם זאת, מספר חוקרים ערערו על תקפותן של מסקנות המחקר, וטענו כי אלו אשר רוכשים וצורכים יין מקפידים על רכישת מזון ואורח חיים בריא יותר בהשוואה לצורכי משקאות אלכוהוליים אחרים, לכן לדעתם יש לבצע מחקרים נוספים כדי לאמת קשר זה.

ריכוז וכמות אלכוהול בכוס סטנדרטית של יין על פי סוג היין
  ריכוז אלכוהול ממוצע [%] כמות אלכוהול ב-175 מ"ל משקה [גרם]
קברנה סובניון 14% 20
שיראז וסירה 14.5% 20
שרדונה 13.5% 19
למברוסקו (מבעבע) 11% 15

מחלוקת זו הביאה את החוקרים לנסות ולחקור את מרכיבי היין ולבחון את השפעתם הפיזיולוגית. יין מורכב מריכוז של עד 15% אלכוהול, שכאמור תורם במינונים מתונים לשיפור בריאות הלב וכלי הדם. מלבד זאת, קיימים בו חומרים פעילים נוספים ממשפחת הפוליפנולים הקיימים גם בתה ירוק, ירקות ופירות, והם אינם ייחודיים ליין מלבד חומר פעיל בשם רסוורטרול (resveratrol). חומר זה קיים בריכוזים גבוהים ביין האדום, בעוד שהוא כמעט ונעדר מהיין הלבן. הימצאותו של הרסוורטרול ביין האדום נובע מתהליך התסיסה האלכוהולית הייחודי ליין זה, והחשיפה הארוכה ללחות בתהליך יצור היין האדום בהשוואה לזה הלבן. ריכוז הרסוורטרול משתנה בהתאם לזן הענבים שממנו מופק יין, עם ריכוזים גבוהים ביותר בקברנה סובניון, שלאחריו באים הפטיט סירה, קינאטי ולבסוף המרלו המפורסם. בשורה התחתונה, ככל שהיין "יבש" יותר כך גם גדל ריכוז הרסוורטרול.

עובדה חשובה נוספת היא שעיכול הרסוורטרול מתבצע באופן בלעדי רק כאשר מקורו מיין אדום, ולא באמצעות טבליות כפי שהדגים מחקר שבדק את המטבוליזם של החומר. עד כה, אין בנמצא מספיק מאמרים אשר בחנו את השפעתו המבודדת של הרסוורטרול על תחלואה לבבית, ולכן דרושים מחקרים התערבותיים נוספים בתחום כדי לבסס מסקנות הנוגעות להשפעתו של החומר.

לסיכום, שתיית יין מתונה (עד כוס אחת מדי יום), ובמיוחד כוס יין אדום הנלווית לארוחה, לא רק מרוממת את מצב הרוח אלא גם מורידה לחץ דם, מעלה את הכולסטרול "הטוב" ובעלת פוטנציאל להפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. לחיים!

 

כתב: יעקב (קובי) מגרלי הוא בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ותלמיד לתואר מוסמך בבריאות הציבור במסגרת מסלול MD/MPH

 

מקורות:
  • Renaud, M. de Lorgeril, Wine, alcohol, platelets, and the French paradox for coronary heart disease, The Lancet, Volume 339, Issue 8808, 20 June 1992, Pages 1523-1526, ISSN 0140-6736.
Forman JP, Stampfer MJ, Curhan GC. Diet and Lifestyle Risk Factors Associated With Incident Hypertension in Women. JAMA.2009;302(4):401-411. doi:10.1001/jama.2009.1060.
Ronksley Paul E, Brien Susan E, Turner Barbara J, Mukamal Kenneth J, Ghali William A. Association of alcohol consumption with selected cardiovascular disease outcomes: a systematic review and meta-analysis BMJ 2011; 342 :d671
Brien Susan E, Ronksley Paul E, Turner Barbara J, Mukamal Kenneth J, Ghali William A. Effect of alcohol consumption on biological markers associated with risk of coronary heart disease: systematic review and meta-analysis of interventional studies BMJ 2011; 342 :d636
Giacomo Levantesi, RosaMaria Marfisi, Dariush Mozaffarian, Maria Grazia Franzosi, AldoPietro Maggioni, Gian Luigi Nicolosi, Carlo Schweiger, MariaGiuseppina Silletta, Luigi Tavazzi, Gianni Tognoni, Roberto Marchioli, Wine consumption and risk of cardiovascular events after myocardial infarction: Results from the GISSI-Prevenzione trial, International Journal of Cardiology, Volume 163, Issue 3, 10 March 2013, Pages 282-287, ISSN 0167-5273
Gepner Y, Golan R, Harman-Boehm I, Henkin Y, Schwarzfuchs D, Shelef I, et al. Effects of Initiating Moderate Alcohol Intake on Cardiometabolic Risk in Adults With Type 2 Diabetes: A 2-Year Randomized, Controlled Trial. Ann Intern Med. 2015;163:569-579. doi:10.7326/M14-1650
Marco Biagi, Alberto A.E. Bertelli, Wine, alcohol and pills: What future for the French paradox?, Life Sciences, Volume 131, 15 June 2015, Pages 19-22, ISSN 0024-3205

כתיבת תגובה

TOP