קחו את השיקום ללב!

שירותי שיקום לחולי לב נחשבים כיום לחלק בלתי נפרד ממערך הטיפול בחולי לב. אבל למרות שהוכח כי השיקום מפחית את התמותה, מסייע במניעת סיבוכים אחרי ניתוחים ומזרז את ההחלמה והחזרה לחיים פעילים –  רק עשירית מהנשים שעברו אירוע לבבי מגיעות לשיקום, ואחוז נמוך מכך אף מסיימות אותו

אירוע לבבי הוא מצב חירום שבו נחסם, באופן מלא או חלקי, אחד או יותר מהעורקים הכליליים – העורקים המספקים דם ללב. הטיפול המיידי באירוע לבבי הוא צנתור או ניתוח מעקפים, תלוי בחומרת החסימה ובמספר כלי הדם המעורבים.

בעבר, ההמלצה המקובלת לאחר התקפי לב הייתה מנוחה למשך כמה שבועות, ורק כאשר המטופל חש טוב יותר, להתחיל לחזור לפעילות בהדרגה.

כיום הגישה היא אחרת לחלוטין. ההבנה שהלב הוא שריר, וככזה יש לחזקו ובכך לזרז את ההחלמה ולהפחית גורמי סיכון נוספים – גרמה לשינוי תפיסתי, וכיום לאחר השחרור מביה"ח, מונחה המטופל להירשם לשיקום לב – מעין חדר כושר בפיקוח רפואי, שם נבנית לו תכנית אימונים מיוחדת.

שירותי שיקום לחולי לב נחשבים כיום לחלק בלתי נפרד ממערך הטיפול הכולל בחולי לב, והם מהווים השלמה לטיפולים התרופתיים והפולשניים. קופות החולים מעניקה זכאות לשיקום לב לחולים שעברו התקף לב, ניתוח מעקפים בלב, השתלת קוצב דפיברילטור או לחולים עם אי ספיקת לב בדרגה 3-2.

מטרתם של שירותי שיקום הלב היא מניעת סיבוכים אחרי ניתוחי מעקפים ואוטם בשריר הלב, הורדת גורמי סיכון, ייעוץ והדרכה בחודשים הראשונים שלאחר האשפוז, ובעיקר חזרה לאורח חיים יצרני, פעיל ואיכותי.

הוכח כי שיקום לב מפחית את התמותה בקרב חולי לב וגורם לחיזוק ושיפור תפקוד הלב, כלי הדם והשרירים שסביבתם.

השיקום ניתן על ידי צוות רב-מקצועי הכולל קרדיולוג, אח מוסמך, דיאטן, עובד סוציאלי, פיזיותרפיסט, פיזיולוג, מאמן גופני ובמידת הצורך – פסיכולוג.
מנסיוני כפיזיותרפיסטית וכמאמנת במרכז לשיקום לב, זכיתי לראות את השיפור הפיזי והנפשי אצל המטופלים. מבחינה פיזית ראיתי כיצד היו מצליחים ללכת על מסילה פרקי זמן ארוכים יותר: מדקות ספורות במהירות של כ-3.5 קמ"ש עם השגחה צמודה של מאמן, לרבע שעה ואפילו יותר בקצב של 6-5.5 קמ"ש באופן עצמאי לחלוטין אחרי שלושה חודשים. ראיתי כיצד הם מצליחים להרים משקולות כבדות יותר ומסוגלים לבצע מספר חזרות רב יותר. מעבר לכך, השיפור בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות היו אדירים. זכורה לי במיוחד מטופלת אשר בתחילת הדרך היתה זקוקה לאחד מבני המשפחה שיסיע אותה, ימתין לסיום הטיפול ואז יחזיר אותה לביתה. לאחר כארבעה חודשים היא החלה לנסוע באוטובוס בכיוון אחד ולאחר כחצי שנה היא נסעה הלוך וחזור ממרכז השיקום באופן עצמאי לחלוטין. כיום, שנתיים לאחר האירוע, היא מתאמנת פעמיים בשבוע בחדר כושר וכן מבצעת הליכות על בסיס כמעט יום-יומי.
בשלב השלישי המטופל כבר יודע כיצד לשמור באופן עצמאי על אורח חיים בריא, ולכן המטרה העיקרית בשלב הזה היא שימור ושיפור ההישגים על ידי השגחה ובקרה מזערית, ניהול אורך חיים בריא וכן בדיקות רפואיות שגרתיות. השיקום מחולק לשלושה שלבים: שלב ההחלמה, שבו המטופל עדיין מאושפז, אך כבר מבצע פעילות גופנית בעצימות נמוכה בהדרכת ובהשגחת פיזיותרפיסט; השלב השני שבו המטופל מתחיל להתאמן במסגרת שיקום לב. שלב זה נמשך לרוב כחצי שנה, והמטופל מבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה עם השגחה רפואית מצד קרדיולוג, פיזיולוגים, פיזיותרפיסטים ומאמנים.

מעבר להיותו מקום שבו משפרים יכולות גופניות, מרכז לשיקום לב משמש גם מרכז למידה. המטופל לומד מה הן היכולות שלו ובמה הוא מתקשה, ולאט לאט, בעזרת הדרכה והכוונה, מצמצם את הפער בין היכולות הקיימות שלו ליכולות הרצויות, רוכש בטחון ותחושת מסוגלוּת עצמית וחוזר לתפקוד מלא. התרגול הנעשה בין כתלי השיקום משליך על כל אחד ואחד מתפקודי החיים.

ברכה ב., עברה ניתוח מעקפים לפני 5.5 שנים. את השיקום הלבבי עברה באחד ממרכזי השיקום בירושלים וכך היא מתארת את החוויה: "השיקום הרים אותי מאשפתות. הגעתי מכלום. לא יכולתי ללכת, אפילו לא לחתוך עגבניה. הייתי באה בטריינינג ונעלי בית. אחרי שנה של פעילות בשיקום, פעמיים בשבוע, התחלתי לעמוד על הרגליים. בהתחלה הייתי עושה תרגילים קלים, ולאט אט התחלתי להשתמש במכשירים כבדים יותר והכול בהשגחה צמודה. חמש שנים אחרי, אני במסלול הנכון. אני מרגישה כמו בת 16. ערכי לחץ-הדם שלי והמשקל קבועים ויציבים. אני חולת סוכרת, וגם ערכי הסוכר ירדו משמעותית. היום אני עומדת על הרגליים, על הידיים ואפילו על הראש…"

לשיקום לב יש אפוא חלק בלתי נפרד בתהליך ההחלמה והחזרה לתפקוד של המטופל, אבל אף על פי שרבע מהתקפי הלב פוגעים בנשים, רק עשירית מהן מגיעות לשיקום, ואחוז נמוך מכך אף מסיימות אותו. בין הסיבות לכך: היעדר תמיכה משפחתית ותמיכה ממקום העבודה, קונפליקטים על רקע דתי ומוטיבציה נמוכה.

חשוב לדעת שהיעדר טיפול (או הפסקתו בשלב מוקדם מדי) משמעו החמרה של המצב הרפואי הקיים והעלאת הסיכון לתמותה ממחלת לב, בייחוד כאשר תמותת הנשים ממחלות לב גבוהה מתמותת גברים. לכן יש לעודד נשים שעברו אירוע לבבי לפנות לשיקום ולהתמיד בו, להגביר את המודעות לחשיבות השיקום עבורן – ואת הסכנות הטמונות באי ההתמדה בו.

הכותבת היא ארשת גוטל- פיזיותרפיסטית ויועצת פעילות גופנית, המרכז לבריאות לב האישה

מקורות: