לב של אימא

הפריה חוץ גופית הפכה לתהליך מקובל, אבל הוא עדיין מורכב ומלחיץ. האם הוא עלול לפגוע מבחינה רפואית בליבה של האם? כל המחקרים שנערכו עד כה בעולם ובישראל לא מצאו, למרבה השמחה, כל הוכחה לכך

הפריה חוץ גופית הפכה בימינו לתהליך שכיח למדי. מתוך כל 100 הריונות, אחד עד שלושה מתבצעים בשיטה זו, ועד כה בוצעו בעולם כ-5 מיליון (!) הריונות בהפריה חוץ גופית ובפיתוחים השונים שלה. ועם זאת, עדיין מדובר בחוויה מטלטלת ומלחיצה, לאישה וגם לבן זוגה. לכן, אך טבעי לשאול האם פעולה זו משפיעה על בריאות המטופלת ובעיקר על ליבה.

התשובה:  בכל המחקרים שנערכו עד עתה לא נמצא סיכון מוגבר למחלות לב בעקבות הפריה חוץ גופית. עם זאת, יש לסייג את התשובה: המחקרים נעשו על נשים שילדו כתוצאה מהפריה חוץ גופית. טרם בוצעו מחקרים על נשים שלא הצליחו ללדת וההשפעה על כך על בריאותן בכלל ועל ליבן בפרט.

במהלך ההפריה החוץ גופית, לוקחים ביציות מהאישה וזרע מהגבר ושמים אותם יחד בכלי, במטרה ליצור הפריה, כלומר שיהיו ביציות וזרעים שיתאחדו ויהפכו לעוברים. לאחר שנוצרו עוברים, מחזירים אחד או יותר מהם לרחם האישה להמשך הריון רגיל בגוף. זה אומנם נשמע פשוט, אבל בשונה מלקיחת זרע מהגבר – לקיחת הביציות היא מורכבת יותר. כדי לעשות זאת, מגרים את השחלות שבגוף האישה באמצעות תרופות, כדי שיבשילו בהן מספר רב של ביציות בפעם אחת (ולא רק אחת כפי שקורה באופן טבעי).

לאחר מכן, מוציאים את הביציות הבשלות בניתוח המתבצע בהרדמה כללית. בנוסף לכך, לפני החזרת העובר לרחם, האישה מקבלת תרופות נוספות שמעודדות היריון (מכיוון שההפריה לא התרחשה בתוך הגוף, צריך להכין את הגוף, ובייחוד את הרחם, להיריון באופן מלאכותי). רוב התרופות הללו הן למעשה הורמונים סטרואידיים במינונים גבוהים מהמינונים הרגילים שבגוף.

תהליך זה משפיע על ליבה של האישה, כפי שהראה מחקר שנערך ב- 2013: מסתבר שבמשך תהליך לקיחת הביציות (בייחוד בשלב גירוי השחלות), מתחוללים שינויים בתפקוד הלב, כמו למשל שינויים בנפח של החדר השמאלי בלב ובכמות הדם שנמצאת בו לפני שהוא מתכווץ, וכן שינויים בכמות הדם שיוצאת ממנו בכל פעימה. אולם המחקר מצא ששינויים אלה הם זמניים, ולכן תהליך זה הוא יחסית בטוח.

שנה אחר כך, פורסם מחקר בשוודיה שבמסגרתו עקבו במשך כ-8.5 שנים אחרי כ- 23,500 נשים שילדו בתהליך של הפריה חוץ גופית, לעומת כ- 117,000 נשים שילדו בתהליך טבעי, ובדקו את אחוז הנשים שחלו במחלות שונות בכל קבוצה. נמצא שלנשים שילדו בעקבות הפריה חוץ גופית הייתה תוספת סיכון של 27% ללקות ביתר לחץ דם לעומת נשים שילדו בלידה רגילה. יתר לחץ דם הוא כידוע גורם סיכון למחלות לב, אך במחקר לא מצאו תוספת סיכון למחלות לב בנשים שעברו הפריה חוץ גופית. יתכן כי הדבר נובע מכך שמחלות אלו מתפתחות לאט, ורק במעקב ארוך יותר אחרי הנשים יהיה אפשר לראותן.

מחקר שהתבצע בארץ ופורסם השנה, עקב במשך כ-11.5 שנים אחרי כ-100,000 נשים. המחקר הראה שאצל נשים שילדו בעקבות טיפולי פוריות כמו הפריה חוץ גופית לא נמצא סיכון מוגבר לחלות במחלות לב וכלי דם. מחקר דומה בוצע עוד קודם בקנדה בקרב יותר ממיליון נשים, והתקבלו בו מסקנות דומות. (באופן מפתיע, הנשים באותו מחקר, שילדו בעקבות הפריה חוץ גופית, חלו דווקא פחות במחלות לב לעומת נשים שילדו בלידה רגילה…)

עם זאת, חשוב להדגיש שכל המחקרים עקבו אחרי נשים שילדו בעקבות ההפריה החוץ גופית. ומה קורה אצל נשים שעוברות את הטיפול מספר פעמים אבל עדיין לא מצליחות ללדת? הן עוברות חוויה קשה, הטיפול יקר ולפעמים משפיע על המצב הכלכלי, והאכזבה כשהטיפול אינו מצליח היא גדולה. כל הגורמים הללו או חלקם עלולים להשפיע על בריאות ליבה של האישה, אך בפועל טרם נערכו מחקרים בקרב נשים שלא ילדו.

השורה התחתונה: המחקרים לא מצאו סיכון מוגבר למחלות לב בעקבות הפריה חוץ גופית. ייתכנו אמנם סיכונים אחרים, שלא נידונו במאמר זה, או סיכונים לטווח הארוך יותר שטרם נבדק. אבל ברפואה נוהגים לדבר על סיכון מול סיכוי. והסיכוי לחבוק תינוק, לשמוע את הבכי הראשון שלו, להיות שם בשבילו ולראות אותו גדל מול עינייך, הוא כנראה אחד הסיכויים שהכי שווה להסתכן בשבילם!

מוריה בר, סטודנטית לרפואה ולבריאות הציבור באוניברסיטה העברית (MD-MPH), מדריכת ספורט, מאמנת אישית (coaching) ומנחת סדנאות.​