אל תיקחי את הרעש ללב

הוא פוגע באיכות השמיעה, הוא מלחיץ, מעצבן, מפריע לישון או סתם לנוח, אבל מתברר כי בנוסף לכל – הרעש הסביבתי גם עלול לפגוע בבריאות הלב.  ואגב, מסתבר שהחל מגיל 65 ונשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאותיות כתוצאה מהחשיפה לרעש לעומת גברים! אז מה עושים? משתדלים לשמור מרחק ממקור הרעש, להגן על האוזניים או פשוט להחליש את הווליום

כולנו מכירים את ההשפעות הנפוצות של חשיפה לרעש על בריאותנו: פגיעה באיכות השמיעה, לחץ, הפרעות בשינה, חוסר שלווה כללי ותחושות כעס.  אך האם חשיפה לרעש סביבתי מגדילה את  הסיכון גם להתפתחות מחלות לב ויתר לחץ דם? על פי המחקרים – מסתבר שכן.

המחקרים שנעשו בתחום חשיפה לרעש סביבתי מצאו כי יש לו השפעות בריאותיות גם בחשיפה לזמן קצר וגם בחשיפה לטווח ארוך. מה מוגדר כרעש סביבתי? למשל תנועה רבה בכביש סואן ליד הבית, מטוסים שממריאים או נוחתים בסמוך למקום המגורים, רעש תעשייתי בעבודה ורעש בזמן פנאי (מסיבה למשל).

הנזק שנגרם כתוצאה מחשיפה לרעש סביבתי יכול להתרחש גם במקרים שבהם הנחשף כלל לא מדווח על מטרד מהרעש. מחקרים שנערכו בארה"ב מצביעים על כ-100 מיליון אזרחים החשופים ברמה היומיומית לרעש שמסכן את בריאותם בטווח הארוך (מבחינת איבוד השמיעה, לחץ, הפרעות שינה, כעס ומחלות לב). יתרה מזו, כ-15% מהאמריקאים הבוגרים (גילאי 69-20) סובלים מאיבוד שמיעה ברמה מסוימת, אולם כיוון שהדבר אינו מפר את שגרת יומם, נזק זה מכונה "ההפרעה הנסתרת".

מחקרים אפידמיולוגיים (ענף ברפואה העוסק במחלות ברמת האוכלוסייה) מראים כי יש קשר בין רעש סביבתי לבעיות לב. ההערכות מדברות על עלייה בסיכון לתחלואה לבבית של בין 7% ל-17% בכל עלייה של 10 דציבלים בחשיפה לרעש. אמנם ישנו קושי להפריד את החשיפה לרעש מהחשיפה לזיהום אוויר, אך בשלב זה החוקרים מאמינים כי אכן קיים  נזק מצטבר עקב החשיפה לרעש.

הרעש הסביבתי משפיע על בריאות הלב וכלי הדם במספר דרכים, ובטווח הארוך מעלה את הסיכון לחלות במחלת לב כלילית ולעלייה בלחץ הדם. המנגנון הביולוגי שבו הרעש הסביבתי גורם להתפתחות תחלואה לבבית עדיין אינו ברור במלואו, אך השערות החוקרים קושרות בין הרעש הסביבתי לתחלואה לבבית בכך שהרעש קשור ומשפיע על תהליכים גופניים רבים. למשל: פוגם באיכות השינה, מגביר תחושת לחץ בגוף וגורם נזק לגורמים שאחראים על ויסות תהליכים רבים בגופנו כגון איזון לחץ הדם, מטבוליזם, תחושת רעב ושובע, הכנסה וניצול אנרגיה, פריון ועוד.

הרעש פועל כחיישן ביולוגי המעורר את הגוף לתגובת חירום – "הילחם או ברח".  תגובה זו היא תבנית של שינויים גופניים המתרחשים בגופנו כחלק ממנגנון הישרדותי-אבולוציוני. מנגנון זה מכין את האדם להתמודד פיזית עם איום או סכנה מיידית  שהגוף חש בהם עקב החשיפה למקור הרעש.  בטווח הקצר, התגובה הזאת יכולה לעזור, אבל בטווח הארוך, העלייה בהורמונים כמו אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול עלולה להזיק לגוף ולהאיץ התפתחות מחלות לב וכלי דם.

חשיפה חדה ומהירה לרעש סביבתי מעוררת תגובות עצביות והורמונליות שמובילות לעלייה בלחץ הדם, לעלייה בקצב פעימות הלב ולהיצרות של כלי הדם.  חשיפה כרונית במקום העבודה לרעש נמצאה קשורה לתהליכים גופניים כמו עלייה בקצב הלב, העלאת הלחץ הכרוני על הלב ועוד.

ההשפעה של החשיפה לרעש סביבתי על מחלות לב תלויה גם במספר גורמים: עוצמת הרעש, משך החשיפה, תדר הרעש, מקור הרעש, עיתוי הרעש במהלך היממה וגורמים גופניים וסביבתיים נוספים, כך שכל חשיפה לרעש גורמת לשינוי כלשהו בגופנו. לשמחתנו מרבית השינויים הם בני תיקון והמערכות הגופניות מפצות על כך. עם זאת, כאשר הנזק מצטבר – ההשפעות הגופניות עלולות להיות בלתי הפיכות.

ממצא מעניין נוסף שעלה במחקרים הוא כי עד גיל 65 נראה כי החשיפה לרעש משפיעה ברמה חמורה יותר על גברים מאשר על נשים, בעוד שהחל מגיל 65 התמונה משתנה – ונשים נמצאות בסיכון גבוה יותר כתוצאה מהחשיפה לרעש לעומת גברים.
בהסתמך על מספר מחקרים בתחום, נבחנה בארה"ב השפעת הרעש הסביבתי על שני סוגים של תחלואה: יתר לחץ דם ומחלת לב כלילית. המסקנה הייתה כי הפחתה של 5 דציבלים ברעש הסביבתי תפחית את ההוצאה הלאומית בארה"ב על טיפול ביתר לחץ דם ב-1.4%, תפחית את ההוצאה הלאומית על טיפול ישיר במקרי מחלת לב כלילית בכ-1.8% ובאחוז דומה את ההוצאה העקיפה מאובדן כושר עבודה. החיסכון הכלכלי במניעת מחלות לב הודות לצמצום הרעש  ב-5 דציבלים ושיפור התפוקה של התושבים עקב בריאות טובה הודות לכך מוערך ב-3.9 מיליארד דולר לשנה!

ואילו אצלנו, המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הרעש הסביבתי על הבריאות שלנו עדיין לא קיבלו את המקום הראוי בסדר העדיפויות הציבורי. עד שזה יקרה, כדאי להזכיר לעצמנו שיש לנו יכולת להשפיע על חיינו וחיי הקרובים לנו על ידי צמצום החשיפה למקורות רעש סביבתיים. כיצד?
להנמיך את העוצמה (כשהדבר בשליטתנו), להתרחק ממקור הרעש, לעשות הפסקות בחשיפה לרעש (לצאת להתאוורר כשמדובר למשל במקום עבודה), להשתמש בהגנה מתאימה (אטמי אוזניים). בנוסף, חשוב להיות במעקב תקופתי ולעקוב אחרי הנזק בעקבות החשיפה אצל רופא אף אוזן גרון.

ואיך תדעי שהרעש חזק מדי?

• כאשר לא ניתן לשמוע דובר ממרחק מטר.
• אם את צריכה לצעוק כדי שישמעו אותך (למשל, בין חדרים מרוחקים).
• אם את סובלת מכאבי אוזניים בעזיבת מקום רועש.
• אם יש לך צפצופים או רעשים באוזניים לאחר חשיפה לרעש.
• אם יש לך תחושה של אטימות באוזניים לאחר חשיפה לרעש.

זכרי: ככל שתצליחי להימנע מרעש סביבתי – כך תסייעי לעצמך בשמירה על בריאות הלב וכמובן – בשימור איכות חייך.

הכותבת היא איוה ליטמן, MPH.

מנהלת תוכניות בקהילה, המרכז לבריאות לב האישה.