גיל המעבר והסיכון לחלות במחלות לב
מחלות לב בקרב נשים מתפתחות לרוב בגיל מאוחר יותר מאשר בקרב גברים. הגיל הממוצע להתקף לב באישה בישראל הוא 72, לעומת 65 אצל גברים. נדיר מאוד למצוא אישה שאיננה סוכרתית ושאיננה מעשנת אשר חוותה התקף לב לפני גיל המעבר.
מה קורה במהלך גיל המעבר וכיצד הדברים משפיעים על הסיכון שלך לחלות במחלת לב?
בעולם המערבי, גיל המעבר מתרחש בגיל 51.3 שנים בממוצע. אישה אשר עברה 12חודשים ללא מחזור חודשי מוגדרת כמי שנמצאת בגיל המעבר. תוחלת החיים הממוצעת של אישה בישראל היא 83.9, ועל כן אישה בישראל יכולה לצפות לחיות יותר משליש מחייה אחרי שעברה את גיל המעבר.
מחקרים מדעיים שנערכו לאחרונה מראים שרבים מהשינויים שעובר גוף האישה מביאים להצטברות שומן בגוף. נוסף על כך, קיימת עלייה בסיכון לסוכרת, ללחץ דם גבוה ולמחלת לב ושבץ.
מדוע מתרחש השינוי בגוף?
בגוף האישה יש אסטרוגנים – הורמונים נשיים, ואנדרוגנים – הורמונים זכריים.האסטרוגנים,אשר מיוצרים בשחלות, מובילים לצבירת שומנים בעור, בישבן ובירכיים. ההורמונים הזכריים מגדילים את כמות השומן בבטן, בעיקר מסביב לאיברים הפנימיים.
כאשר מתחיל גיל המעבר, השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגנים, הגוף ממשיך לייצר אנדרוגנים, ופיזור השומנים מתחיל לקבל דפוס זכרי. מעניין לציין כי תאי השומן עצמם מייצרים אסטרוגנים, אולם לאסטרוגנים שהם מייצרים אין את התכונות שיש לאסטרוגנים המיוחדים המיוצרים ע"י השחלות, אשר מגינות על הלב. לקרוא על טיפול הורמונלי בגיל המעבר לחצי כאן.
עלייה במשקל
נשים בגיל העמידה עולות בממוצע 0.55 ק"ג בשנה. נשים בגיל המעבר עולות בממוצע 2.5 ק"ג במשך 3 שנים. השומן העודף אינו מתחלק בדפוס ה"נקבי" הנורמלי ומצטבר במקום זאת בבטן, ועל כן קיימת עלייה משמעותית בשומן שמתחת לעור באזור הבטן ובשומן שמסביב לאיברים הפנימיים בבטן. דרך פשוטה לבדוק זאת היא במדידת היקף המותניים: כאשר לאישה יש היקף מותניים הגדול מ-88 ס"מ, הדבר מצביע על הצטברות שומן בטני. חלוקה מחודשת זו של שומן מתרחשת גם בקרב נשים בעלות משקל תקין.
מהי המשמעות של הצטברות השומן בגוף?
תאי שומן אינם מכלי אחסון בלבד. הם מייצרים חלבונים המשפיעים על הגוף כולו:
- החלבונים עלולים להעלות את הרמה הדלקתית בגוף ולהוביל לבעיות בחילוף החומרים של הגלוקוז, אולם הם גם מסוגלים לצמצם את הדלקות ולהפחית את הצטברות הכולסטרול וחומרים בלתי רצויים אחרים בעורקים.
- כאשר קיימת הצטברות שומן עודף, במיוחד סביב האיברים, תאי השומן מתחילים להפריש יותר ויותר חומרים פרו-דלקתיים וייצור גורמי ההגנה על הגוף נפגע.
- השומן המצטבר סביב האיברים שונה משומן אחר. יש לו נטייה לגרום לחומרים המביאים להיווצרות דלקת וחומצות שומניות לנוע בגוף, והדבר מוביל לדלקת ולהצטברות של חומרים רעילים. הדלקת משפיעה על כלי הדם ומעודדת אותם לקלוט יותר משקעים שומניים. כך, למשל, אם ישנה דלקת בכבד ובשרירים היא עשויה להפריע לתאים לקלוט אינסולין, ורמת הסוכר בגוף נפגעת. דלקת בלבלב עשויה לתרום להתפתחות סוכרת.
מה הם השינויים האחרים, במהלך גיל המעבר ואחריו, העשויים להשפיע על הסיכון לחלות במחלת לב?
שינויים בכולסטרול חלים בדרך כלל במהלך גיל המעבר ואחריו. קשה להפריד בין השפעת ההזדקנות הנורמלית על חלוקת השומן המחודשת, ובין השפעת השינויים ההורמונליים על כך. מאפיין עיקרי של גיל המעבר הוא ייצור מוגבר של טריגליצרידים בכבד. החלקיקים המכילים טריגליצרידים מובילים לשינויים במבנה הכולסטרול הטוב, אשר הופך לפחות יעיל, וגם הכולסטרול הרע הופך לבעייתי יותר.
אחרי מה חשוב לעקוב לאחר תחילת גיל המעבר ומה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הסיכון ללקות במחלת לב בגיל המעבר?
יש להקפיד לבדוק את הכולסטרול, לחץ הדם ורמת הסוכר בדם לפחות פעם בשנה, במהלך גיל המעבר ואחריו.
מחקרים רבים הראו כי פעילות גופנית מתונה בשילוב תזונה בריאה, מגינות על הלב ומשפרות את חילוף החומרים:
- כתוצאה מביצוע פעילות גופנית ישנה ירידה בחומרים הגורמים לדלקת במחזור הדם.
- כושר גופני טוב עשוי להוריד לחץ דם גבוה ולשפר את פרופיל הכולסטרול.
- אימון התנגדות (הרמת משקולות) עשוי לעזור בחלוקת השומן מחדש ולשפר הן את כוח ומסת השרירים והן את האופן שבו הגוף מתמודד עם הסוכרים בדם.
לסיכום:
גיל המעבר הוא תהליך טבעי. תזונה בריאה ופעילות גופנית יכולים למנוע חלק מתופעות הלוואי שאנו רואים עם חלוקת השומן מחדש ושינויים אחרים בגיל מעבר.
כתבה: ד"ר דנה צפת, רופאה קרדיולוגית בכירה ומנהלת המרכז לבריאות לב האישה במרכז הרפואי הדסה עין כרם
סימוכין:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל
סקר תסמונת כלילית חריפה בישראל לשנת 2013
N Esser S , S Legrand-Poels, et al. Inflammation as a link between obesity, metabolic syndrome and type 2 diabetes. Diabetes Research and Clinical Practice 2014, Volume 105, Issue 2, 141-150.
G.J. Cho, J.H. Lee, H.T. Park, J.H. Shin, S.C. Hong, T. Kim, et al., Postmenopausalstatus according to years since menopause as an independent risk factor for the metabolicsyndrome, Menopause 15 (2008) 524-529.
L.L. Frank, B.E. Sorensen, Y. Yasui, S.S. Tworoger, R.S. Schwartz, C.M. Ulrich,et al., Effects of exercise on metabolic risk variables in overweight postmenopausalwomen: a randomized clinical trial, Obes. Res. 13 (2005) 615–625.
