תעשי מאמץ!

אבחנה מוקדמת של היתכנות למחלת לב עשויה למנוע התקף לב ולחסוך צרות אחרות בעתיד. אם קיים חשש רצוי ומומלץ לבצע קודם כל בדיקת אק"ג במאמץ: היא פשוטה, זמינה, לא יקרה, אינה פולשנית והכי חשוב – יכול לאבחן מחלת לב כלילית

מחלות לב וכלי-דם  הן הגורם מספר 1 לתמותה ותחלואה בקרב נשים. על פי הסטטיסטיקה מארצות הברית, אחת מכל תשע נשים בגילאי 64-55 תפתח תסמינים של מחלה כזו. הבשורה הטובה היא שמגמת התמותה ממחלות אלה נמצאת בירידה מתמדת בשנים האחרונות. זאת הודות למודעות לנושא ההולכת ומתפתחת, בין היתר בזכות פרסום הנחיות ייעודיות למניעה, אבחון, וטיפול במחלות לב וכלי-דם בנשים.

אבחנה של מחלת לב כלילית (נזק לשריר הלב או תפקוד לקוי שלו) בטרם שתוביל לאוטם שריר הלב ("התקף לב" בלשון העם), מהווה אתגר בקרב הרופאים. הבדיקה הכי אמינה לאבחון מחלת לב היא צנתור עורקי הלב, אך כיוון שמדובר בבדיקה פולשנית, שעלולות להיות לה תופעות לוואי או סיבוכים שונים, משתדלים להקדים לבדיקה זו בדיקות אחרות,  שאינן מצריכות הליך פולשני. האמצעי הנפוץ ביותר הוא בדיקת אק"ג במאמץ, הנקראת גם "מבחן מאמץ" או ארגומטריה.

מהי מטרתה של בדיקת אק"ג במאמץ?

מטרתה של הבדיקה היא להצביע על עדות למחלת לב איסכמית (מצב שבו הלב לא מקבל אספקת דם וחמצן מספקת) בקרב נשים (או גברים) עם חשד סביר וגורמי סיכון למחלת לב כלילית. מבחן זה, כנגזר משמו, בוחן את תפקוד הלב תחת מאמץ, והוא עשוי לחשוף בעיות שלא נצפו במנוחה. במקרה של חוסר אספקת דם ללב נצפים שינויים מסויימים בתרשים האק"ג.

כיצד מתבצעת בדיקת אק"ג במאמץ?

בתחילת הבדיקה כורכים סביב זרועה של הנבדקת שרוול למדידת לחץ הדם ומחברים חיישנים לבית-החזה ולגפיים, במטרה להעביר נתונים על פעילותו החשמלית של הלב למכשיר האק"ג. רישום אק"ג ומדידות לחץ דם נערכים לפני הבדיקה, במהלכה ולאחריה. המאמץ הנדרש בבדיקה מושג בדרך-כלל  באמצעות הליכה על הליכון חשמלי. כדי לדמות מאמצים בדרגות שונות, מעלים בהדרגה במהלך הבדיקה את מהירות ההליכון ושיפועו.

מתי הבדיקה מסתיימת?

הבדיקה מסתיימת, או מופסקת, במצבים הבאים:

• הגעה לדופק המטרה אשר מותאם לגיל הנבדקת.
• הופעת כאבים בחזה או חולשה קיצונית.
• הופעת שינויים באק"ג אשר מצביעים על חוסר באספקת דם וחמצן ללב.
• הופעת שינויים קיצוניים בלחצי הדם או הפרעות קצב.

למי  מתאימה לבדיקת אק"ג במאמץ?

אם יש לך כאבים או אי-נוחות בחזה או קוצר נשימה במאמץ, אק"ג במאמץ הינו כלי אבחנתי שיכול לעזור באבחנת מחלת לב כגורם לסימפטומים.

ההמלצות העדכניות של האיגוד האמריקאי לרפואת הלב (AHA) ממליצות על ביצוע בדיקת אק"ג במאמץ כבדיקה הראשונית לנשים עם חשד סביר למחלת לב איסכמית, אשר להן אק"ג במנוחה ללא סימנים חריגים, ויש ביכולתן לעמוד במאמץ הדרוש למבחן. אם תנאים אלו אינם מתקיימים, ההמלצה היא להפנות נשים אלו לבדיקת מאמץ בהדמיה (כגון אקו-לב במאמץ באמצעות אולטרה-סאונד, בדיקת מיפוי לב במאמץ ועוד).

מה בעצם משמעותן של תוצאות הבדיקה?

על סמך תוצאות בדיקת אק"ג במאמץ, ניתן להעריך את הסבירות למחלת לב איסכמית, ולקבוע האם יש צורך להמשך בירור באמצעות בדיקות נוספות כדוגמת הדמיה במאמץ או צנתור. אם המבחן פוענח כתקין, אין צורך בדרך כלל בבדיקות נוספות.

עד כמה בדיקת אק"ג במאמץ יעילה בהשוואה לבדיקות מתקדמות יותר?

במחקר בארה"ב שהשווה בין בדיקת אק"ג במאמץ למיפוי לב במאמץ, במעקב מתמשך לאורך שנתיים, נמצא כי בדיקת אק"ג במאמץ אינה נחותה בתועלתה הקלינית ואף זולה יותר בהשוואה למיפוי לב במאמץ.

מה הן מגבלותיה של בדיקת אק"ג במאמץ בקרב נשים?

לכל בדיקה ישנן מגבלות מסוימות, וכך גם לבדיקה זו. הבדיקה בנשים מובילה לשיעור גבוה יותר של תוצאה חיובית כוזבת – כלומר, הבדיקה מצביעה על מחלה כאשר בפועל אין מחלה. אחד הגורמים לכך הוא ששכיחותם של שינויים באק"ג בזמן בדיקת מאמץ גבוהה יותר בנשים בהשוואה לגברים אפילו ללא מחלה.

בנוסף, לעיתים נשים מבצעות את הבדיקה בגילאים מאוחרים יותר, עם יותר מחלות רקע וסבילות פחותה לביצוע מאמצים, ולכן התוצאה שמניבה הבדיקה פחות מדויקת.

ההבדל האחרון הוא באופי מחלת הלב – אצל נשים, בהשוואה לגברים, גוברת השכיחות של מחלת לב בגין חסימה של כלי דם קטנים, שמצד אחד עלולה לגרום לתסמינים אך מנגד אינה מתגלה בצנתור עורקי הלב. לכן, בנשים ישנה חשיבות מיוחדת לביצוע בדיקת מאמץ, שמטרתה לבחון גם את היכולת התפקודית.

על אף המגבלות הללו, יכולת הניבוי של היעדר מחלת לב באמצעות בדיקת אק"ג במאמץ עומדת על כ-80%. כלומר, 4 מתוך 5 נבדקות בעלות תוצאה שלילית אכן אינן סובלות ממחלת לב.

לסיכום: בדיקת אק"ג במאמץ היא פשוטה, זמינה ונגישה, לא יקרה, אינה דורשת הזרקת חומרים לגופנו, והכי חשוב – יכולה לשלול מחלת לב כלילית.

יעקב (קובי) מגרלי, בוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה ותלמיד לתואר מוסמך בבריאות הציבור במסגרת מסלול MD/MPH.

מקורות:

Mieres JH, Gulati M, Bairey merz N, et al. Role of noninvasive testing in the clinical evaluation of women with suspected ischemic heart disease: a consensus statement from the American Heart Association. Circulation. 2014;130(4):350-79

Mosca L, Barrett-Connor E, Wenger NK. Sex/Gender Differences in Cardiovascular Disease Prevention What a Difference a Decade Makes.Circulation. 2011;124(19):2145-2154

Gibbons, RF. Exercise ECG testing with and without radionuclide studies. In: Cardiovascular Health and Disease in Women, Wenger, NK, Speroff, L, Packard, B (Eds), Le Jacq Communications, Inc, Connecticut 1993. p.73

Mieres JH, Shaw LJ, Arai A, Budoff MJ, Flamm SD, Hundley WG, Marwick TH, Mosca L, Patel AR, Quinones MA, Redberg RF, Taubert KA, Taylor AJ, Thomas GS, Wenger NK. Role of noninvasive testing in the clinical evaluation of women with suspected coronary artery disease: consensus statement from the Cardiac Imaging Committee, Council on Clinical Cardiology, and the Cardiovascular Imaging and Intervention Committee, Council on Cardiovascular Radiology and Intervention, American Heart Association. Circulation. 2005;111:682–696

Gulati M, Shaw LJ, Thisted RA, Black HR, Bairey Merz CN, Arnsdorf MF. Heart rate response to exercise stress testing in asymptomatic women: the St. James Women Take Heart Project. Circulation. 2010;122:130–137