עבר זמנן
האם מותר להשתמש בתרופות שפג תוקפן? מחקרים שונים מצאו שתרופות רבות ממשיכות להיות יעילות גם לאחר תאריך תפוגתן. לעומתן, תרופות אחרות מאבדות את יעילותן וחלקן אף עלולות להזיק לבריאותנו. המסקנה: לא כדאי לקחת סיכון, בייחוד לא במדינה חמה כמו שלנו, ועדיף להחליפן בתרופות חדשות
מי מאתנו לא מצאה את עצמה מתישהו נוטלת מארון התרופות הביתי תרופה כלשהי, מגלה שפג תוקפה, ושואלת את עצמה האם עדיין ניתן להשתמש בה או לא?
השאלה הזאת מקבלת משנה חשיבות בקיץ הישראלי המתאפיין בטמפרטורות חמות במיוחד ובתנאי יובש או לחות גבוהים, שעלולים להשפיע על התרופות.
כדאי לדעת: תאריך התפוגה על התרופות אינו משקף בהכרח את תאריך התפוגה האמיתי, אלא מהווה למעשה מעין התחייבות של היצרן לכך שריכוז החומר הפעיל בתרופה לא ירד מ-90% מהמוצהר על האריזה עד לתאריך הרשום. כלומר, שהתרופה תהיה יעילה לפחות עד לתאריך זה.
וכיצד נקבע מועד זה? תאריך התפוגה של מרבית התרופות שאינן דורשות קירור נקבע בעיקר לפי מבחני יציבות שנערכים בטמפרטורת החדר, לצד מבחנים בטמפרטורות מעט גבוהות יותר (עד 40 מעלות) ובמצבים חריגים.
בפועל, תרופות רבות עשויות להיות יעילות גם לאחר תאריך התפוגה הרשמי. כך למשל, מחקר מסוים בדק מספר תרופות ישנות שנשמרו בבית מרקחת במשך 40-25 שנה ומצא שברובן החומר הפעיל – החומר שמסייע לנו בתרופה – נשאר בריכוז מספק.
משרד ההגנה בארה"ב ערך פרויקט להארכת תוקף התרופות של הצבא האמריקאי. בפרוייקט זה נבדקו 122 תרופות שונות, ובעקבות הבדיקה הוארך תוקפן של יותר מ- 88% מהתרופות שנבדקו – ביותר משנה!
האם משמעות הדברים היא שעלינו לקחת את תאריך התפוגה כהמלצה בלבד?
התשובה היא: לא. אמנם תרופות רבות שומרות כאמור על יעילותן גם לאחר תאריך התפוגה, אבל לעומתן ישנן תרופות שיעילותן – כלומר ריכוז החומר הפעיל שבהן – יורדת עם הזמן.
כך לדוגמה, מחקר שנערך בניגריה מצא ירידה ביעילותן של תרופות אנטיביוטיות שונות מספר שנים לאחר תאריך התפוגה הרשום, ולפיכך השימוש הנרחב בתרופות פגות תוקף במדינות עולם שלישי עלול לגרום לכישלון טיפולי ואף לעודד התפתחות של עמידות חיידקים לתרופה.
מעבר לאבדן יעילותה של התרופה, קיים חשש שתרופה שפג תוקפה אף עלולה להזיק. כך למשל, התקבלו דיווחים בעבר על פגיעה כלייתית בעקבות שימוש בתרופה האנטיביוטית טטרציקלין לאחר שפג תוקפה.
בשורה התחתונה, תאריך התפוגה "האמיתי" של כל תרופה אינו ידוע. אמנם לעיתים הוא ארוך באופן ניכר מהתאריך הרשמי, אבל בהיעדר תשובה חד משמעית וספציפית לגבי כל תרופה, אין מנוס מהחלפתן של תרופות שפג תוקפן הרשמי – על מנת להבטיח טיפול יעיל של התרופה ולמנוע תופעות לוואי שליליות.
ומה לגבי תנאי מזג האוויר, במיוחד במדינה חמה כמו ישראל? כיצד הם משפיעים על איכות התרופות שלנו ויעילותן? למרבה הצער, נתוני הבדיקות של יצרני התרופות ביחס לתנאי קיצון אינם זמינים בדרך כלל או מוגבלים מאוד. מה שכן ידוע הוא כי תנאי מזג אויר קיצוניים (כגון לחות או יובש) עלולים להשפיע על היעילות והבטיחות של תרופות בדרכים רבות.
כך למשל, אובדן של מים בתרופה נוזלית עלול לגרום לעלייה בריכוז של החומר הפעיל או לחילופין לשקיעתו, וכן להתייבשות או להפרדה של הרכיב המימי מהרכיב השומני של קרמים ומשחות. בתרופות נוזליות עלול להיגרם אובדן של חומר פעיל נדיף, כתוצאה מאחסון בטמפרטורות גבוהות במיוחד.
תוספת לחות כתוצאה ממזג האוויר, או שינויים בתנאי האחסון, עלולים לגרום לשינויים במבנה החומר הפעיל. סכנה נוספת היא הגברת הסיכון לזיהומים של תרופות נוזליות או נוזליות חלקית.
שכחתן תרופות במכונית בקיץ לפרק זמן ממושך? קחו בחשבון שהן עלולות היו להימצא בטמפרטורות גבוהות מאלו שבהן בוחנים היצרנים את התרופות. כאשר טמפרטורת הסביבה עומדת על 36 מעלות, הטמפרטורה של חלל רכב שהושאר סגור בשמש יכולה להגיע תוך זמן קצר לעד 67 מעלות, והטמפרטורה של משטחים כהים ברכב יכולה להגיע אף לכדי 93 מעלות!
בשל הנתונים המוגבלים, קשה להעריך את ההשפעה של השארת תרופות במשך זמן רב ברכב בתנאים אלו על יעלותן בטווח הקצר והארוך. לכן, לא מומלץ להשתמש בתרופות שנשארו ברכב לזמן רב. אמנם קיימת האפשרות לפנות ליצרן ולקבל מידע שאולי יאפשר שימוש פרטני בתרופה (לפחות בטווח הקצר) אבל הכי בטוח, כדאי, ומומלץ – לדאוג להוציא את התרופות מהרכב, לאחסן אותן כראוי, על פי הוראות היצרן, ולהשתמש בהן לפני תאריך התפוגה. בסופו של דבר הרי מדובר בבריאות שלנו, ולכן כדאי לקחת כמה שפחות סיכונים.
נכתב על ידי ד"ר עמיחי פרלמן, רוקח קליני, הדסה