כשהמחלה מתחפשת…

התסמינים של מחלות לב, בעיקר בקרב נשים, עלולים להיות מתעתעים ו"מחופשים" לתסמינים של בעיות אחרות, כגון כאב בלסת. כך למדה על בשרה תמר לזניק, המבקשת עתה לחלוק עם נשים נוספות את תובנותיה מניסיונה העשיר.

לא רק אנשים מתחפשים אלא גם מחלות, ולא רק בפורים. וכשמדובר במחלות, אסור להקל ראש בתחפושות הללו, כפי שיעיד סיפורה של תמר לזניק, שתמציתו מובאת להלן:

אני אישה אתלטית ופעילה כבת 50. ב-18 החודשים האחרונים עברתי חמישה צנתורים והוחדרו לי שלושה סטנטים בשל חסימות בעורקים הכליליים שלי. החלטתי לשתף אתכן במסעי האישי, כדי שנשים אחרות יוכלו ללמוד מניסיוני ולהקדים רפואה למכה כדי להבטיח את בריאותן ורווחתן.

באמצע שנות הארבעים בחיי נאמר לי שאני סובלת מתסמונת מטאבולית הגורמת לרמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים וללחץ דם גבוה. בגלל היסטוריה של סוכרת במשפחתי ורגישותי לגלוקוז, נאלצתי ליטול כמה תרופות כדי להשתלט על ה"מספרים" שלי. חשתי תשושה לגמרי וסבלתי מכאבים בשרירים בשל הסטטינים שנטלתי, ולכן נמנעתי מליטול אותם בלי להבין את מלוא הסכנה הפוטנציאלית שניצבה מולי.

בחודש ינואר 2014 התחלתי לחוש כאבים בחזה. ביצעתי בדיקת אק"ג והייתי צמודה להולטר למשך 24 שעות, אולם שתי הבדיקות לא גילו סימנים לבעיות לב כלשהן. כמה חודשים לאחר מכן שוב חשתי כאבים בחזה וביצעתי בדיקת אק"ג נוספת, שגם היא לא הצביעה על בעיות לב. רק מאוחר יותר למדתי שבדיקת אק"ג יכולה לגלות שארע נזק כלשהו ללב אך אינה יכולה להראות חסימות בעורקים או סיבוכים אחרים.

חלפו כמה חודשים, ובאוקטובר התחלתי לחוש כאבים בלסת וכאב שהקרין מהצד הימני של החזה ולאורך הזרוע הימנית. לא חשבתי שהכאבים קשורים לליבי שכן הם היו בצד הימני של החזה. הלכתי לרופא שיניים כדי לטפל בכאב בלסת, אך הוא לא מצא דבר ושלח אותי למומחה גרון, פה ולסת. גם למומחה לא היה פתרון לכאביי. רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שחקרתי את הנושא ברשת, גיליתי שכאב בלסת הוא את אחד התסמינים העיקריים לבעיות לב בקרב נשים. אף אחד מהמומחים הדנטליים שאליהם הלכתי לא היה מודע לכך.

לאחר מכן הלכתי לפיזיותרפיסט ומומחה לעיסויים ספורטיביים כדי להקל על המתח והכאב הפיזי בפלג גופי העליון. הפיזיותרפיה והעיסויים הועילו באופן זמני, אולם הכאבים חזרו ביום שאחרי. שוב, המומחים הללו לא היו מודעים לתסמינים של בעיות לב בקרב נשים.

הכאבים הלכו והתפשטו. בינואר 2015, בהיותי בנופש בארץ עם בעלי, צעדתי על הליכון ולפתע חשתי כאילו פיל יושב על החזה שלי. מדובר היה בלחץ עצום ששכך כשהפסקתי להתעמל. ניסיתי להתעלם מכך אבל אז התחלתי לסבול גם מכאב מקרין בצד הימני של החזה והזרוע שלי, כאילו מישהו קושר חוסם עורקים סביב זרועי.

החלטתי להתקשר לרופאה שלי. כששמעה את התיאור שלי, היא אמרה שעליי להגיע לחדר מיון. בחוסר אחריות מוחלט, ניסיתי לדחות את הביקור במיון ולהמשיך את חופשתי כרגיל, אך באותו ערב, כשלא יכולתי לעלות ארבע מדרגות, הבנתי שהבעיה רצינית משחשבתי. ועדיין, לא הייתי מודעת מספיק לחומרת המצב ולכן לא פניתי לבית חולים אלא ל"טרם", מרכז לרפואת חירום.

בעודי מבצעת בדיקת אק"ג, נשאלתי על היסטוריית בעיות הלב במשפחתי. ידעתי שסבי מצד אמי נפטר בגיל 61 מהתקף לב וזכרתי שגם סבתי מצד אבי סבלה מבעיה בלב. אבי קיבל שבץ פעמיים בגיל 65 אך לא חיברתי בין העובדה שאוטם בעורק יכול להתפתח הן בלב והן במוח. התקשרתי לאמי והבנתי ממנה שסבתי סבלה מאנגינה פקטוריס. מגיל 51. לאחר השיחה חיפשתי באינטרנט את תסמיני המחלה והבנתי שיש לי רבים מהם. ובינתיים, הרופאים במרכז, עוד לפני שמעו את ההיסטוריה שלי ואף על פי שבדיקות האק"ג והטרופונין היו תקינות, החליטו מיד לשלוח אותי באמבולנס לבית החולים.

בבית החולים, החליט הקרדיולוג, גם הודות להתעקשותי, לבצע צנתור מיידי. הוא מצא חסימה של 99% בעורק השמאלי הקדמי של הלב והחדיר סטנט. הקרדיולוג אמר שראה שתי חסימות נוספות, שלהערכתו הן בשיעור של 50%, אך ייתכן שהן ישתפרו עם הזמן.

חשתי הקלה מיידית בעקבות הצנתור. סברתי שבכך הסתיימה הסאגה, אך לרוע מזלי כעבור כמה ימים חזר הכאב המקרין החזק. שוב הגעתי לבית החולים. הפעם הקרדיולוג גילה שאחת החסימות שנתפסה כ-50% בלבד עומדת למעשה על 85% – וסטנט שני הוחדר.

שוב הייתי בטוחה שבעיות הלב שלי מאחוריי, ושוב התבדיתי: כעבור כמה ימים, הכאב המקרין בצד הימני של החזה שלי חזר, ושוב מצאתי את עצמי בבית החולים. בשלב זה, הקרדיולוג טען שהוא בטוח שעורקיי נקיים ושכנראה מדובר בכאב "פנטום". הוא המליץ שאלך לפסיכולוג…

התקשרתי ממיטתי בבית החולים לרופאה שעמה אני מיודדת, והיא אמרה שעליי להשיג עותק מכל הליכי הצנתור שעברתי ושהיא תקבע לי תור עם קרדיולוג בבית חולים אחר כבר באותו היום.

עברתי צנתור נוסף, וסטנט שלישי הוחדר כדי לפתוח את החסימה השלישית בעורקיי. הרגשתי הקלה עצומה – ידעתי שאינני משוגעת ושהכאב לא היה פרי דמיוני. לא הייתי צריכה פסיכולוג כפי שהציע הרופא הראשון.

כמה חודשים אחר כך, באוקטובר 2015, חשתי כאבים שהקרינו לאורך הצד הימני של גופי. עברתי צנתור נוסף אצל הקרדיולוג השני, שלא מצא חסימה נוספת. ידעתי שחשתי כאב אמתי וקיוויתי שהרופא הזה לא יציע גם הוא לשלוח אותי לפסיכולוג. לרווחתי, הוא הסביר שעורקיי רגישים ביותר וקטנים מאוד. הוא גם הסביר שכנראה אני סובלת ממחלת כלי דם קטנים שגורמת לתעוקה, והציע שאשתמש בניטראטים כדי להקל על הכאב המקרין.

לאחר שהוחדרו לי שלושה סטנטים, וכשסוף סוף הבנתי שאני כנראה סובלת ממצב בריאותי שאינו מסכן את חיי ורק גורם לכאבים שניתן לטפל בהם באמצעות ניטראטים, הייתי מוכנה להמשיך הלאה ולהתחיל להתעמל שוב. הלכתי לשיקום של הלב והתעמלתי עם מאמן אישי.

במקביל, התמודדתי בחזית אחרת עם תסמינים חמורים של תשישות, ערפול בראשי, יובש בנרתיק, גלי חום ולבסוף הזעות ליליות. הרגשתי את עצמי מידרדרת ועל סף שקיעה בדיכאון.

החלטתי לבדוק מה עשוי לגרום לתסמינים החמורים הללו. הייתי בת 49 ומצאתי את עצמי בגיל הבלות. אף אחד לא הזהיר אותי לגבי התסמינים או סיפר לי דבר על טרום מנופאוזה העשויה להתרחש במשך חמש שנים לפני שאישה מגיעה לגיל הבלות.

חיפשתי נואשות אחר מערך תמיכה ובד בבד חשתי צורך להפיץ את החשיבות של הכרת התסמינים של התקף לב בקרב נשים. אז פגשתי את ד"ר דנה צפת, מנהלת המרכז לבריאות לב האישה במרכז הרפואי הדסה. סוף סוף מצאתי קרדיולוגית שהבינה את מגוון הבעיות הרפואיות שעמן אני מתמודדת, האינטראקציה ביניהן וכיצד הן משפיעות זו על זו. במרכז פגשתי קבוצה מקיפה של נשות מקצוע, שטיפלו בבעיות הלב שלי והפנו אותי למומחית למנופאוזה בבית החולים, שעבדה במישרין עם הקרדיולוגית, הפיזיותרפיסט, הדיאטנית והפסיכולוגית שלי. חשתי התייחסות לכל ההיבטים של בריאותי.

למרות שטרם פתרתי את כל בעיותיי הרפואיות, הנה מה שלמדתי עד כה מחוויותיי:

• הקשיבו לגופכן. אם אתן סובלות מכאבים, גופכן מנסה לומר לכן משהו. מציאת הגורם לכאב והתמודדות עמו הוא דבר חיוני, לא רק כדי לשפר את חייכן אלא גם למניעת סכנה בריאותית פוטנציאלית.
• פיקוח רפואי מקיף הוא חיוני. לא מספיק להיפגש עם מומחה בקשר לתסמין אחד. נשים, במיוחד בשנות ה-40 וה-50 לחייהן, צריכות רופא המסוגל לפקח ולהעריך את כל היבטי בריאותה של האישה ואת האינטראקציה שבין התרופות, השפעת ההורמונים והתסמינים הייחודיים.
• ידע הוא כוח. הכרת הבעיות המשפיעות על נשים במהלך השלבים השונים של חייהן וגם התסמינים של בעיות לב בקרב נשים (השונים מהתסמינים אצל גברים) עשויה להציל את חייך או את חייה של ידידה או קרובת משפחה. אם יש לך גורמי סיכון כלשהם העלולים להוביל לבעיות לב, איגוד הלב מציע בדיקות חינם ויכול לסייע לך בהתמודדות באמצעות אמצעי מנע.

(בתמונות – משפחתי התומכת ואני)