מעגל הקסמים של דיכאון ומחלות לב

חולות לב מדוכאות יותר. כמה יותר? נמצא כי נשים שמעולם לא סבלו מדיכאון, נמצאות בסיכון של כ-20% לפתח סימפטומים של דיכאון לאחר שחלו במחלת לב. אלו נתונים מדאיגים במיוחד בהתחשב בכך שלדיכאון יש גם השפעה שלילית על החלמה ממחלת לב.

וזה לא נגמר כאן. הדיכאון יוצר מעגל קסמים שלילי: נשים שחלו בדיכאון נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב, ואם יש לכן מחלות לב וגם דיכאון, התמותה עולה ב-60%. מעגל הקסמים ממשיך: אם הדיכאון הוביל למחלת לב, הסיכוי לחוש דיכאון שוב עולה, וחוזר חלילה. לא בכדי מחקרים מראים שאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון רב יותר לקבלת התקפי לב חוזרים.

מדוע זה קורה?

מדוע מחלות לב גורמות לדיכאון?

ישנם כמה הסברים אפשריים לקשר בין מחלות לב לבין הסיכוי המוגבר לחלות בדיכאון:

1. תהליכי אבלות: תחושת האבדן על הבריאות שהייתה, הפגיעה בתחושת המסוגלות והתחושה שיש לוותר על חלומות ותכניות מהעבר עלולות להיות כרוכים בתחושת אבל.

2. שינוי אורח החיים: שינויים באורח החיים שנגרמים כתוצאה ממחלה כרוכים בהגבלות מסוימות, בטיפולי שיקום, בשמירה על תזונה חדשה, הכוללת לעתים ויתור על מאכלים אהובים, הטמעת הרגלים חדשים שחלקם קשורים בנטילת תרופות כרונית ועוד. כל אלה דורשים השקעת אנרגיה רבה, עשויים לסרבל את חיי היומיום, לעורר חרדה ולגרום לתחושות לא נעימות.

3. סטיגמה עצמית: אדם שחלה במחלת לב עשוי לראות את עצמו כ"חולה", "חסר אונים" או "פגיע". מחלת הלב עלולה גם לפגום בתחושת הביטחון ולפגוע בתחושת הערך והדימוי העצמי.

 מהכיוון השני: מדוע דיכאון מעלה את הסיכון למחלות לב?

ההשפעות של הדיכאון על הרגלי חיים עשויות להשליך ישירות ובעקיפין על בריאות הלב:

1. אכילה רגשית: אנשים מדוכאים נוטים לאכול יותר מזון רווי שומן מלח וסוכר המזיק לגוף. מנגד, הדיכאון יכול להוביל לתת תזונה ולאיבוד תיאבון. כך או כך,בריאות הלב ניזוקה.

2. הפרעות שינה: דיכאון מוביל להפרעות מגוונות בשינה, כגון סיוטים, אינסומניה או שינה מרובה. תופעות אלו מזיקות לאיזון של הגוף ומשפיעות לרעה על בריאות הלב.

3. עישון: חלק מהאנשים הנמצאים בדיכאון נוטים לעשן תוך מחשבה שהעישון יסייע במיגור הדיכאון. מנגד, אנשים שהיו מורגלים לעשן ומנסים לחדול מכך, עשויים לחוות דיכאון וכתוצאה מכך – לעשן יותר.

4. חוסר פעילות גופנית: אנשים הסובלים מדיכאון נוטים להתעמל פחות ולהיות פסיביים יותר.

5. אי נטילת תרופות: אנשים הלוקים בדיכאון נוטים לא ליטול תרופות לפי הוראות הרופא (פי 2.8 מאנשים שאינם חווים דיכאון), שוכחים לקחת תרופות (פי 2) ומחליטים לא לקחת תרופות (פי 2.3).

6. לחץ: מתח וחרדה בדרך כלל מגיעים יד ביד עם דכאון. בנוסף, לדיכאון השלכה ישירה על החשק והיכולת של האדם לשלוט על חייו ולטפל בעצמו. ללחץ נפשי גם יש השלכות פיזיולוגיות המשפיעות באופן ישיר על בריאות הלב:

א. סטרס גורם לגוף להפריש הורמונים כגון אדרנלין ונוראדרנלין, המעמיסים לחץ נוסף על הלב.

ב. אותם הורמונים מסייעים להיווצרות "פלאק" של כולסטרול בעורקים ולחסימתם.

ג. אצל אנשים השרויים בדיכאון יש דלקת כל-גופית המזרזת את התהליך הטרשתי.

ד. אצל אנשים במצב דיכאוני  רואים עליה  בקרישיות הדם, היכולה לגרום או להחמיר אירוע לבבי.

מה ניתן לעשות? טיפול משולב

1. טיפול בדיבור: ייעוץ נפשי, פסיכותרפיה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי – כל אלה יכולים להקל על סימפטומים של דיכאון.

2. פעילות גופנית: פעילות גופנית היא תרופה מצוינת לדיכאון ולהתמודדות עם מחלות לב: היא משפרת מצב רוח, משפרת את תפקודי הגוף השונים, משפיעה על המטבוליזם ומסייעת לגוף להתמודד בשתי החזיתות.

3. תרופות: לעתים אין מנוס מטיפול תרופתי. יש לתת תשומת לב מרבית להתאמה בינן לתרופות הניטלות במקביל למחלת הלב.

4. התערבות ביצירת סביבה חברתית תומכת: במידה שאין לחולה רשת תמיכה טבעית, ניתן להצטרף לקבוצות תמיכה לנשים הסובלות מדיכאון או ממחלות לב. סביר להניח שבקבוצה יהיו גם נשים שיסבלו משניהם. יצירת רשת חברתית כזו עשויה לעזור בקבלה עצמית, בהתגברות על הבושה והאשמה המתלווה לדיכאון ולקושי הפיזי ולספק עזרה כללית.

לסיכום, לא כדאי להיכנס לדיכאון. לא לפני ולא לאחר מחלת לב. אז קדימה, צאו מהבית להליכה נמרצת עם חברה טובה. החיים יפים.

מקורות להרחבה:

http://www.hopkinsmedicine.org/heart_vascular_institute/clinical_services/centers_excellence/womens_cardiovascular_health_center/patient_information/health_topics/depression_heart_disease.html

http://www.medicinenet.com/script/main/art.asp?articlekey=21761

http://www.webmd.com/depression/news/20140404/depression-may-be-linked-to-heart-failure