האל ישמור, אני חושבת שאני חוטפת התקף לב

 אחות  חדר מיון שחוותה על בשרה התקף לב מספרת את שעבר עליה בגוף ראשון. מצמרר.

"האל ישמור", אמרתי בקול לחתול שלי, "אני חושבת שאני חוטפת התקף לב" ונפלתי לרצפה. אבל בואו נחזור כמה דקות אחורה.

כולנו יודעות איך נראים התקפי לב בסרטים: הגיבור לופת בדרמטיות את חזהו, מתכסה זיעה קרה וצונח לקרקע בקול חבטה כשק תפוחי אדמה. התסמינים האלה לא רחוקים מהמציאות כאשר מדובר בגברים, אך נשים חוות התקף לב דרמטי שכזה רק לעתים רחוקות. זו הסיבה שהיה לי קשה כל כך לזהות את ההתקף הפרטי שלי.

השעה היא 22:30, ואני יושבת בביתי מכורבלת עם החתול בחיקי תוך קריאת סיפור מעניין שחברה שלחה לי. למרבה האירוניה, לא רק שלא חוויתי טראומה רגשית כלשהי – אלא חשבתי לעצמי: "אההה, אלו החיים הטובים, חמימה ומכורבלת על כורסאת הלייזי בוי הרכה שלי עם הרגליים למעלה".

רגע לאחר מכן, התחלתי לחוש בתחושת מועקה בבטן, כמו קילקול קיבה או בעיית עיכול, כאילו לקחתי ביס חפוז מסנדויץ' וניסיתי להוריד אותו עם שלוק חפוז של מים, אבל במקום לרדת, הוא נשאר כמו כדור גולף שיורד בהילוך איטי בוושט וגורם אי נוחות. זאת הייתה התחושה הראשונית, הבעיה היא שלא הכנסתי דבר לפה מאז 17:00.

לאחר שהתחושה הזו התפוגגה, התחילה תחושה חדשה שהייתה כמו מעיכות קלות "רצות" לאורך עמוד השדרה שלי (במבט לאחור, כנראה שהיה מדובר בהתכווצויות אב העורקים שלי), צוברות תאוצה ככל שהן עולות במעלה עמוד השדרה ו"רצות" לאורך עצם החזה שלי.

התהליך המרתק הזה המשיך לתוך גרוני והתפשט לשתי הלסתות. זה היה הרגע שהתובנה התגבשה לי בראש בזעקת : "אהה!!". עכשיו כבר הפסקתי לתהות אודות המתרחש – נזכרתי שכאבים בלסת הם אחד הסימפטומים להתקף לב.

"האל ישמור", אמרתי בקול לחתול שלי, "אני חושבת שאני חוטפת התקף לב". הנמכתי את ההדום בכורסא, התחלתי לקחת צעד – ונפלתי לרצפה. אני זוכרת שחשבתי לעצמי: "זהו התקף לב, אני לא אמורה ללכת לחדר השני, היכן שהטלפון, או לכל מקום אחר" אך מאידך – אם לא אעשה זאת, אף אחד לא יידע שאני זקוקה לעזרה ואם אמתין עוד, אולי לא אוכל יותר לקום כדי לחייג.

הרמתי את עצמי מהרצפה באמצעות המשענות של הכורסא, הלכתי לאט לחדר השני וחייגתי 101. אמרתי למרכזנית שאני חושבת שאני חווה התקף לב כתוצאה מלחץ שנוצר מתחת לעצם החזה שמתפשט ללסתות. לא הרגשתי פאניקה או לחץ, רק ציינתי עובדות. היא אמרה שהיא שולחת את הפרמדיקים ישר, היא שאלה אם אני קרובה לדלת הכניסה ושאם כן, לפתוח את הנעילה של הדלת ולשכב על הרצפה במקום שבו יוכלו הפרמדיקים להבחין בי ישר עם כניסתם.

פתחתי את הדלת, נשכבתי על הרצפה על פי ההוראות ו… איבדתי את ההכרה. אני לא זוכרת את כניסתם של הפרמדיקים, לא זוכרת את הבדיקות, גם לא את העמסתי על אלונקה או הכנסתי לאמבולנס. התעוררתי לרגע כאשר הגענו לבית החולים וראיתי שהקרדיולוג כבר היה שם עם כובע המנתחים הכחול שלו, מסייע לפרמדיקים למשוך את האלונקה שלי מתוך האמבולנס. הוא התכופף מעלי ושאל שאלות  אך לא הצלחתי לפענח מה הוא בדיוק שואל או לייצר איזושהי תגובה – ושוב נרדמתי. התעוררתי שוב כאשר הקרדיולוג ושותפו השחילו את בלון הצינתור הקטנטן דרך עורק הירך לתוך אבי העורקים ואל ליבי בו התקינו שני "סטנטים" ששומרים את העורק פתוח. אני ניצלתי. פעילות הלב שלי, שנפסקה איפשהו בדרך לבית החולים, חזרה.

למה כתבתי את מה שעבר עלי ברגעי ההתקף הזה, שהתרחש במשך דקות ספורות בלבד, בפירוט רב כל-כך? כיוון שאני רוצה שכולכן תדעו מה למדתי אני ממקור ראשון. והנה העצות שלי, ואין חכמה כבעלת ניסיון:

1. אם יש ספק – אין ספק: שכחי מהדרמה של התקפי לב גבריים. הרבה יותר נשים מתות מהתקפי לב מאשר גברים כיוון שהן פשוט לא זיהו שהן עוברות התקף לב. היי קשובה לגוף שלך – הפרעות ואי נעימויות שנדמות לעתים כבעיות עיכול או עייפות, עשויות להיות התקף לב בהתהוות. יותר מדי נשים לוקחות תרופות נגד צרבת והולכות לישון בתקווה להרגיש בבוקר יותר טוב, אלא שהן לא קמות בבוקר. מרגישה אי נעימות מהותית שלא הרגשת בעבר וללא הסבר מספק? התקשרי ל-101. עדיפה אזעקת שווא אחת על התקף לב בלתי מטופל בזמן אחד.
2. זמן זמן זמן: הזמן שחולף מרגע שתזהי את ההתקף ועד שיגיעו הפרמדיקים הוא קריטי. התקשרי ל- 101 בזריזות (לא לרופא שלך, ולא לידידה ש"מבינה". 101). הקשיבי להוראות המוקדנית – ואם את יכולה, בלעי אספירין.
3. אם מותקפים לא נוהגים: אל תנסי להסיע את עצמך לחדר המיון, את מהווה סיכון לעצמך ולאחרים על הכביש
4. בעלים מחוץ לתחום: אל תתני לבעלך במצב פאניקה להסיע אותך, הוא יסתכל עלייך כל העת בלחץ במקום להתרכז בנהיגה.
5. בלי שאננות: אל תשערי שאין זה יכול להיות התקף לב רק בגלל שרמות הכולסטרול שלך נורמליות. מחקרים מראים כי שרמות כולסטרול גבוהות הן לעיתים רחוקות הסיבות להתקף לב. לרוב, התקפי לב נובעים מתקופה ממושכת של לחץ ודלקתיות בגוף אשר מעמיסות כל מיני הורמונים במערכת ויוצרות רפש בגוף.

קרדיולוג אומר שאם כל אישה שקוראת שורות אילו שולחת את המסר ל – 10 נשים שהיא מכירה, היא יכולה להיות בטוחה שהצילה לפחות נפש אחת.