צחוק בצד: האם צחוק בריא ללב? עושים סדר במחקרים
טכנית, מדובר בהתכווצויות ריתמיות, לעתים קולניות, של הסרעפת ושל חלקים אחרים במערכת הנשימה כתגובה לגירוי פנימי או חיצוני. אנחנו קוראים לזה "צחוק", ויש אפילו שם למדע החוקר את הצחוק והשפעותיו על גוף האדם: גלוטולוגיה.
כולנו שמענו על מחקרים המוכיחים שהצחוק בריא ואף מרפא, בין השאר בשל ירידה בהורמוני הדחק כמו האדרנלין והקורטיזול, דבר המחזק את המערכת החיסונית ומוריד לחץ דם. בנוסף נטען כי הצחוק גורם לשחרור אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח.
הבעיה היא שאיכות המחקרים האלה אינה אחידה: חלק מהמחקרים נעשו על קבוצות קטנות, חלקם ללא קבוצות ביקורת וחלקם עם פגמים מחקריים או סטטיסטיים כאלה ואחרים. לכן, לא ניתן לומר שקיימת הוכחה חד משמעית שצחוק כשלעצמו משפיע על רמות הורמונים או על המערכת החיסונית.
אולם, ניתן למצוא מחקרים איכותיים שמוכיחים נקודתית מהי השפעת הצחוק על אלמנטים שונים בבריאותנו.
השפעת הצחוק על סבילות מכאב, חרדות ודיכאון
תחום שבו הצטברו נתונים משכנעים על השפעת הצחוק הוא תחום הפסיכולוגיה הבריאותית. מחקרים אלה מצביעים על הצחוק כמשפר סבילות לכאב, מפחית חרדה וחששות, נלחם בסימפטומים של דיכאון ומשפר את הדימוי העצמי. עוד הוכח כי צחוק משפר זיכרון, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות.
מחקרים שנעשו על השפעת הצחוק בתוך קבוצה, מלמדים שהצחוק משפר את החברותיות, בונה זהות קבוצתית ויוצר לכידות בקבוצה.
השפעת הצחוק על מחלות לב וכלי דם
במחקר שנערך ביפן על אוכלוסייה מבוגרת ניסו להעריך את מידת השפעת הצחוק על מחלות לב וכלי דם. מידת הצחוק הוערכה ע"י שאלה אחת: כמה אתה צוחק בקול רם? (כמעט כל יום, 1-5 ימים בשבוע, 1-3 ימים בחודש, כמעט אף פעם לא או לעולם לא).
אלו שדיווחו שהם כמעט אינם צוחקים נמצאו עם שיעור מחלות לב פי 1.21 (כלומר 20% יותר) מאלו שדיווחו שהם צוחקים כמעט מדי יום. באופן דומה, בקרב אלו שכמעט אינם צוחקים שיעור היארעות שבץ מוחי היה פי 1.6 (כלומר 60% יותר).
יש כמה מנגנונים שיכולים להסביר את הקשר שבין צחוק ומחלות לב או שבץ:
- ראשית, כפי שראינו, הצחוק מצמצם השפעות פסיכולוגיות של לחץ וחרדה. לחץ וחרדה מהווים גורם סיכון משמעותי למחלות קרדיו-וסקולריות.
- שנית, מחקר יפני שנעשה על צחוק שנגרם כתוצאה מצפייה בסרט, הראה כי הצחוק שיפר את תפקוד תאי האנדותל בתוך כלי הדם, שיפר היענות עורקית והרחבת כלי דם.
כל אלו יחד משפיעים באופן חיובי על מערכת הלב וכלי הדם ועשויים למנוע תחלואה לבבית ושבץ.
לא מצחיק? עדיין תצחקו
ד"ר קטריה מדן היה רופא מערבי, יליד הודו, שכל שנות עבודתו כרופא חקר את הרפואה המשלימה מתוך אמונה שלשתי המערכות הטיפוליות יש חשיבות גדולה בריפוי ומניעת מחלות. בשנת 1995 הוא פרסם מאמר בשם "הצחוק הוא התרופה הטובה ביותר". במהלך סקירת הספרות שערך גילה מדן מספר רב של מחקרים העוסקים בהשלכות החיוביות של הצחוק על הגוף והנפש. על בסיס רעיון זה הוא הגה את הרעיון של מועדוני צחוק שהיו כינוס משתתפים שניסו להצחיק זה את זה. במהלך ההתנסויות שלו עם מועדוני הצחוק גילה ד"ר מדן דבר מדהים: הגוף איננו יכול להבחין בין צחוק אמיתי לצחוק טכני.
על בסיס תיאוריה זו פיתח מדן שיטה שהתבססה על נשימות עמוקות מתחום היוגה, מתיחות ותרגילי צחוק. בשנת 1998 הגיעה "יוגה צחוק" לארה"ב ובהמשך לעוד מקומות בעולם המערבי וקצרה שבחים רבים. לישראל הגיעה השיטה באופן רשמי בשנת 2004 ומאז פזורים ברחבי הארץ מועדוני צחוק רבים.
צחוק כפעילות גופנית
עדויות מצטברות בנושא הצחוק תומכות בהשערה שהצחוק יכול להוות פעילות גופנית, החשובה כגורם במניעת מחלות לב וכלי דם. אחד המחקרים בנושא טוען ש 15 דקות של צחוק מדי יום יכולות להעלות ההוצאה הקלורית היומית ב-10-40 קלוריות.
עכשיו דמייני את עצמך בהליכה נמרצת עם חברה טובה, צוחקות יחד. גם טוב לנשמה, גם טוב לכלי הדם וללב – וגם עוד קלוריות שנשרפות.
לסיכום: הצחוק אכן יפה לבריאות, והמחקרים המצטברים בנושא מוכיחים עם הזמן עוד ועוד נקודות שבהן הצחוק תורם לבריאותנו.
ספרי לנו – כמה פעמים יוצא לך לצחוק צחוק בריא?
כתבה: הודיה והב, פיזיותרפיסטית של המרכז לבריאות לב האישה ואחראית תחום ילדים בהדסה עין כרם
מקורות:
Mora-Ripoll R. The Therapeutic Value of Laughter in Medicine. Alternative Therapies. 2010; 16(6) : 56-64