רינה גיא עברה בדיקות מקיפות במרכז לבריאות לב האישה בגלל רקע של בעיות לב במשפחתה. היא לא ידעה שהסטיקר המגנטי שקיבלה שם ימלא כעבור כמה חודשים תפקיד מרכזי בהצלת חייה. כאשר רינה גיא חזרה לפני כחצי שנה מבדיקות שעברה במרכז לבריאות לב האישה בהדסה, שבעת רצון מכך שהבדיקות לא העלו דבר, היא הביאה עימה סטיקר

התסמינים של מחלות לב, בעיקר בקרב נשים, עלולים להיות מתעתעים ו"מחופשים" לתסמינים של בעיות אחרות, כגון כאב בלסת. כך למדה על בשרה תמר לזניק, המבקשת עתה לחלוק עם נשים נוספות את תובנותיה מניסיונה העשיר. לא רק אנשים מתחפשים אלא גם מחלות, ולא רק בפורים. וכשמדובר במחלות, אסור להקל ראש בתחפושות הללו, כפי שיעיד סיפורה של

  כאשר קרן אעידה הגיעה לרופא המשפחה בגלל חשש שמא היא חולה באסטמה – היא לא תיארה לעצמה שבכך היא מתחילה בכך מסע קשה, מטלטל אך מציל חיים – החיים שלה. זה היה ב-2008. קרן  הייתה אז סטודנטית לתואר שני, אם לשישה ילדים, שאת הצעירה שבהם, שושנה בת העשרה חודשים, הביאה עימה בכל יום לכיתת

אישה ללא מגבלה: הניה שוורץ נלחמת עבור הנכים אנשים עם מוגבלות (מלידה או נרכשת) נמצאים בסיכון גבוה למחלות כרוניות יותר מהאוכלוסייה הכללית והינם בעלי סיכון גבוה פי 6.5 לפתח מחלות לב, אך עם זאת רוב התוכניות לקידום בריאות אינן מכוונות ואינן נגישות להם. על מנת לענות על הצורך הקיים באוכלוסייה זו, נוצר שיתוף פעולה ייחודי

עד לפני שנה וחצי ניהלה מאיה כהן, כמעט בת 38, חיים שגרתיים כמנהלת משרד וכאם לשני ילדים קטנים בני 5 ו-9, כאשר לפתע מצאה עצמה מאושפזת בבית חולים בעקבות בעיות לבביות.  למה לפתע? פשוט כי לא רק שמאיה לא צפתה את זה מגיע, אפילו רופא המשפחה שטיפל בה לא שם לב לכך. בדיעבד, התסמינים  היו

"אני זקנה. זקנים בגילי, זכותם לעבוד, ליצור, להתבטא ולהשפיע על החברה. יש לי חופש, ואני מצפצפת על מה שיגידו עליי". כך רות הורם, 85, ציירת ופסלת ישראלית המתגוררת בירושלים. הורם היא אולי הדוגמה המוחשית ביותר לביטוי "תאוות חיים". סדר יומה האינטנסיבי עמוס בפעילות, מעלות השחר ועד שיסתיימו כל תכניותיה לאותו היום. גם בגילה המופלג היא

מירי ראשיד היא אישה אנרגטית וחייכנית כמו שרק מורה למוזיקה ותנועה יכולה להיות. בגיל 46 רשמה מירי הישג מפוקפק: האישה הכי צעירה בטיפול נמרץ קרדיולוגי, לאחר ניתוח מעקפים. גורמי סיכון? לא אצל מירי. לדברי מירי, עד ניתוח המעקפים ניהלה אורח חיים בריא ופעיל. היא מסבירה לי בצער שהסיבה האמיתית לכך שפחות נשים מגיעות למחלקות הלב,

הלב יוצא למשמע סיפורה של משפחת יצחקי. סיפורו של איתן יצחקי, 50, מתחיל, לכאורה, לפני ארבע שנים. יצחקי, רקדן מקצועי עוד מנעוריו, חזר לילה אחד אחרי ההופעה של "פעימה", הסטודיו למחול שהקים עם אורית אשתו לפני  20 שנים – ובקושי רב גרר את עצמו אל הקומה השנייה בבית בקידר. כרקדן בכושר, בעל גוף חזק, גבעולי

הם היו שם. נופפו לי לשלום. ניסו להסב את תשומת לבי לקיומם. ואני התעלמתי מהם, חשבתי שהם משהו אחר בכלל. שבועיים שלמים. ואז התקף. קוראים לי גיל. בגיל 40 עברתי התקף לב. אני לא מעשן, ה-BMI שלי לגמרי בגבולות הנורמה, הכולסטרול שלי ממש תקין. ובכל זאת: עברתי התקף לב. להתקף קדמו כמה וכמה סימנים שיכלו