החיים והמוות ביד המגנט או הכול בזכות מגנט קטן

רינה גיא עברה בדיקות מקיפות במרכז לבריאות לב האישה בגלל רקע של בעיות לב במשפחתה. היא לא ידעה שהסטיקר המגנטי שקיבלה שם ימלא כעבור כמה חודשים תפקיד מרכזי בהצלת חייה.

כאשר רינה גיא חזרה לפני כחצי שנה מבדיקות שעברה במרכז לבריאות לב האישה בהדסה, שבעת רצון מכך שהבדיקות לא העלו דבר, היא הביאה עימה סטיקר מגנטי שקיבלה שם. היא לא ידעה אז כי הסטיקר הזה – מסוג המגנטים שלכל אחד מאיתנו יש על דלת המקרר – יציל יום אחד את חייה.

רינה (68) תושבת הרצליה, אם לשלושה, בעלת תואר Phd, הייתה חוקרת ב"הדסה" ומנהלת רפואה ומדעי החיים בקרן הלאומית למדע. לפני שנתיים יצאה לגמלאות.

"עד גיל 66 עבדתי המון," היא מספרת. "אהבתי לעבוד. אבל לפני שנתיים החלטתי שהגיע הזמן לצאת לפנסיה. זו הייתה החלטה מודעת, שלא קשורה באילוצים בריאותיים כלשהם. יצאנו לטיול נחמד בדרום אפריקה, ואחריו התחלתי לרדת במשקל. ירדתי כעשרים קילו. הלכתי לבדיקות שונות. חששו שאולי מדובר בגידול, אך לבסוף אבחנו אצלי את מחלת MSA (multi-system atrophy). זוהי מחלה נוירולוגית נדירה, שיודעים עליה מעט מאוד. היא יכול לפגוע בכל מיני מערכות בגוף ואין לה תרופה. היא גם מתפתחת מהר, וזה די מפחיד. זו ההפתעה האירונית שהגורל זימן לי לכבוד הפרישה.

"יש למחלה הזו תסמינים שונים, ובין השאר גם חוסר שיווי משקל. עד לפני חמישה חודשים עדיין הלכתי כרגיל, אך אז חלה הדרדרות והתחלתי להיעזר בהליכון. התחילו לצוץ לי כאבים שונים – בפרקים, במפרקים ועוד. את הכול ייחסתי למחלה הנוירולוגית."

במשפחתה של רינה יש רקע קרדיולוגי. אביה נפטר מאוטם שריר הלב בגיל חמישים. אחיה הגדול לקה בהתקף לב בגיל 54. אחיה הצעיר, שהוא טיפוס ספורטיבי מאד, חווה אף הוא התקף לב ועבר צנתור בגיל 58.

"בגלל הרקע הזה המליצו לי לערוך בדיקות לב מקיפות וכך הגעתי לפני למעלה מחצי שנה לבדיקה קרדיולוגית במרכז לבריאות לב האישה בהדסה," אומרת רינה. "עשו לי בדיקות, והכול נראה בסדר, פרט לכולסטרול גבוה. לפני שיצאתי משם קיבלתי מד"ר אסנת קידר סטיקר מגנטי שעליו רשומים התסמינים של התקף לב אצל נשים. רק אז התוודעתי לכך שהתסמינים שונים בין גברים לנשים, ובגלל חוסר מודעות, נשים לא מזהות נכון התקפי לב ולכן תמותת הנשים מאירועי לב כפולה מתמותת הגברים."

הסטיקר המגנטי, כדרכם של סטיקרים מגנטיים, הוצמד למקרר, לצד מגנטים מאירועים ומגנטים של בעלי מקצוע, והמתין בסבלנות לרגע שבו יידרש למלא תפקיד מציל חיים.

"לפני כחודשיים התעוררתי בחמש בבוקר," משחזרת רינה. "הרגשתי לא טוב, וכיוון שכל דבר אני מייחסת למחלה, ייחסתי לה גם את ההרגשה הזו. לא התרגשתי, זה קורה לי הרבה בסך הכול. כשאדם בריא מרגיש פתאום תסמינים מוזרים, ברור שיתייחס לכך כאל אזעקה שמשהו מסוכן מתרחש וימהר לקבל טיפול רפואי, אך כאשר יש מחלות נוספות ברקע, אזי הסיפור הוא מורכב.

"במשך היום, עד הצהריים, הרגשתי בעיקר צרבת חזקה מאוד והיו לי כאבים בידיים. סחבתי עד הצהריים, ואז הצרבת הלכה והחריפה. אמרתי לבעלי שזה נראה לי מוזר מאוד. הקדמתי ולקחתי כדור נקסיום נוסף מתוך אלה שאני אמורה ליטול מדי יום, אבל הוא לא הועיל. שתיתי חלב וניסיתי לקחת דברים נוספים שמקלים על צרבת, אבל כלום לא עזר. ואז אמרתי לבעלי 'בוא נסתכל מה רשום על המגנט שקיבלתי במרכז לבריאות לב האישה בהדסה ונראה אם מופיע בו תסמין מתאים.

הסתכלתי במגנט. היו רשומים עליו תסמינים שונים: סחרחורת, כאבים בחזה, עייפות, קושי להירדם, קוצר נשימה, חיוורון, עילפון, זיעה קרה. לי דווקא לא היה אחד הסימפטומים הרשומים, אז שללתי בתחילה את עניין התקף הלב, אבל כיון שהכאבים לא עברו, אמרתי לבעלי שאולי כדאי שניסע להדסה. במיון בוודאי יידעו לתת לי משהו.

הגענו למיון, שם עשו לי בדיקת א.ק.ג, ואמרו לי מיד שאני ממש בעיצומו של התקף לב. זה היה ברור כל כך, שפשוט לא היה צורך בבדיקות נוספות. תוך פחות משעה הייתי על שולחן הצנתורים. מצאו אצלי קריש באחד העורקים, ושמו לי סטנט. הייתי מאושפזת חמישה ימים להתאוששות. הגעתי לבית החולים ממש ברגע האחרון. המזל היה שחשדתי שזה לא משהו רגיל הקשור למחלה אלא משהו נוסף. המגנט הוא זה שעורר את החשד בגלל מגוון התסמינים השונים כל כך שהציג זה מה שהציל אותי. הקרדיולוגית שטיפלה בי אמרה שזה מזל שהגעתי ולא התעכבתי רגע נוסף."

מגנטים לכל החברות

רינה מוסיפה: "אחרי ה'חוויה' הזו הבנתי שכל מיני דברים נוספים שחשתי היו גם הם תסמינים של התקף הלב. למשל, כאבים בידיים או קשיים בהליכה. אחרי הצנתור, כל הסימפטומים האלה נעלמו. הם לא היו שייכים למחלה הנוירולוגית אלא היו תסמינים של מחלה לבבית.

"למדתי למעשה על בשרי שהתסמינים של התקף לב אצל נשים הם ממש שונים מהתסמינים אצל גברים. כל הסימנים המקדימים ששמעתי בעבר על התקף לב לא היו אצלי. אצלי היו תסמינים אחרים, והתסמינים האלה היו בהחלט גלויים ובולטים אלא שלא ידעתי לייחס אותם להתקף הלב כי אם למחלה הנוירולוגית."

מה את ממליצה על סמך הניסיון שלך?

"אני ממליצה להגביר את המודעות. חשוב להכיר את התסמינים הייחודיים שיש לנשים בהתקף לב. חשוב מאד לשים לב לכל תסמין. המודעות הזו יכולה להציל חיים. במיוחד אצל נשים מבוגרות, כאשר יש גם רקע רפואי נוסף, היכולת לזהות תסמינים של התקף לב היא קריטית, כי נשים נוטות להדחיק או לייחס את התסמינים לדברים אחרים. כל החברים והחברות שלי הם אנשי מדע, וכשסיפרתי להם מה שקרה לי, זו הייתה הפתעה לכולם. אף אחת מהחברות שלי למשל לא הייתה חושבת שתסמינים כאלה מורים על התקף לב.

"צריך פשוט לשים לב, וגם תסמינים שלא נראים כמו התקף לב קלאסי, יכולים להיות בדיוק זה – התקף לב קלאסי.

"בעקבות אותו אירוע, בעלי לקח עוד מגנטים כאלה של המרכז לבריאות לב האישה וחילק לכל החברות שלי שהגיעו לבקר. ההבנה הקטנה הזו, המודעות הזו, יכולה הרבה פעמים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות. אני מקווה שהניסיון שלי יעזור להגביר מודעות ולהציל חיים נוספים."